קרוהן וקוליטיס

קוליטיס כיבית: אבחון המחלה, תסמינים, סיבוכים וטיפולים

הקוליטיס הכיבית מופיעה בדרגות חומרה שונות ובאופן רציף במעי הגס בלבד וליתר דיוק ברירית הדופן הפנימית המצפה את חלל המעי הגס. היא מתחילה תמיד מפי הטבעת והיקף המחלה משתנה מחולה לחולה. מחולים שבהם המעורבות תהיה קצרה ותקיף רק את הרקטום שהוא מקטע המעי הגס הסמוך לפי הטבעת ועד לחולים בהם המחלה תפגע בכל המעי הגס. ניתוח להוצאת המעי הגס עשוי לסיים את המחלה במקרים בהם יש כשל של הטיפול התרופתי או הופעת סיבוכים שונים.

מאת: ד"ר אריאלה שטרית, גסטרואנטרולוגית בכירה, מנהלת מרפאת IBD MOM

המונח קוליטיס מתאר דלקת במעי הגס שעלולה להיגרם מסיבות גנטיות, גורמים הקשורים במערכת החיסון וגורמים סביבתיים כולל סיבות זיהומיות. לכן תמיד חשוב לשלול סיבות אלו כגורם לקוליטיס, טרם נעשית האבחנה של קוליטיס כיבית.


מה היא קוליטיס כיבית?

הגורם למחלה אינו ידוע ולא קיימים מחקרים שמצאו באופן חד משמעי את הגורמים להתפרצותה. לפי הסברה הקיימת כיום, תגובה חיסונית לא תקינה כנגד רירית מערכת העיכול היא הגורם העיקרי למחלה. הגורמים להתפרצות מחלות מעי דלקתיות לא ודאיים והמדע עדיין לא הצליח לגלות את הסיבות המובהקות להופעתן אך הסברה היא שגורמים שונים כגון מרכיב משפחתי, מרכיב בתזונה או זיהום עלולים להוות טריגר להתפרצותן. המחלה יכולה להתלקח גם בעקבות דיכאון, חרדות או מתחים נפשיים. גם למערכת החיסון חשיבות רבה בסיכון להופעת המחלה במקרים בהם קיים חוסר איזון בין גורמים המעודדים דלקת לבין אלו שאחראיים לריסונה. מסיבה זו חלק מהטיפול התרופתי במחלות אלה מתמקד בריסון מערכת החיסון.


שכיחות המחלה קוליטיס הכיבית

שכיחות המחלה משתנה מאזור לאזור בעולם. שכיחות המחלה בעולם נעה בין 44 ל־322 חולים לכל 100 אלף בני אדם. המחלה שכיחה יותר באירופה ובצפון אמריקה מאשר באסיה ובאפריקה. באירופה, השכיחות הגבוהה ביותר של מחלת קוליטיס הכיבית היא בגרמניה, שבה מדווח על 322 חולים לכל 100 אלף בני אדם, בצפון אמריקה השכיחות היא של 286 חולים לכל 100 אלף בני אדם. בישראל מדווח על שכיחות של 25 חולים לכל 100 אלף בני אדם, והמחלה שכיחה יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי לעומת מוצא ספרדי. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך שיא השכיחות בעשור ה-2 וה- 3 לחיים ובגילים 60–70 . שכיחות המחלה שווה בין גברים ונשים.

 

מהם הסימנים והתסמינים של קוליטיס?

סימני המחלה הם לרוב דמם רקטלי (מפי הטבעת), תחושת דחף ליציאה ויציאות רכות עד שלשולים. אם הדמם רב הוא יכול להוביל לאנמיה משמעותית ולחולשה. המחלה משתנה בחומרתה מאדם לאדם. במצבים הקשים יותר ייתכן גם חום, אנמיה קשה, כאבי בטן עם תפיחות ניכרת שיובילו לאשפוז ולצורך בטיפול ובניטור קפדני ביותר. לרוב ההסתמנות היא קלה בהרבה ומתוארת לעיל.


איך מאבחנים קוליטיס?

כאשר מופיעים התסמינים המתאימים והם נמשכים יותר מ-3-4 שבועות ובייחוד כאשר יש סיפור משפחתי של מחלת מעי דלקתית המטופל בדרך כלל יופנה לבדיקה אנדוסקופית: סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה ובה יבצעו הערכה של מצב הרירית של המעי הגס. יש לזכור כי באנשים צעירים דמם רקטלי בדרגות חומרה משתנות איננו נדיר ובדרך כלל נובע מבעיות של פי הטבעת כגון: טחורים או פיסורה אנלית ואלו הדברים הראשונים שעלינו לשלול בתהליך האבחנה. במקביל מבוצעות גם בדיקות דם וצואה היכולות לתמוך באבחנה.


סיבוכים

הסיבוכים האפשריים של קוליטיס כיבית הם דימום, ירידה ברמת ההמוגלובין ואנמיה. היווצרות חורים בדופן המעי, התייבשות, מחלת כבד (נדיר), אוסטאופורוזיס, דלקת בעור, במפרקים ובעיניים, וסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם. שינויים טרום ממאירים במעי הגס עשויים להופיע בקרב החולים בקוליטיס כיבית במשך שנים רבות. סיבוך נוסף של קוליטיס כיבית הוא סיכון מוגבר להופעת סרטן במעי הגס, הקשור לפעילות המחלה, היקפה ומספר שנים של נוכחות המחלה. סיבוך נדיר זה נקרא toxic mega colon, במצב זה המעי מתרחב ולא מגיב, זהו מקרה חירום שיש לאשפז ולטפל במהירות.


טיפולים בקוליטיס הכיבית

כיום נמצאות בשימוש תרופות ממספר קבוצות לטיפול בקוליטיס הכיבית:

  1. אמינוסליצילטים: תרופות מקבוצה זו הודגמו כבעלות יעילות בטיפול בקוליטיס כיבית בדרגה קלה עד בינונית, עם יעילות קלינית דומה בין התכשירים השונים. היעילות הטיפולית בהתקף תלויה במינון הניתן. התרופות יעילות בשמירה על הפוגה (maintenance therapy), וכן במניעת סרטן המעי הגס. טיפול בחוקן או בנרות יעיל בנפרד או כתוספת לטיפול דרך הפה במחלה פעילה בה מעורב המעי הגס השמאלי.
  2. קורטיקוסטרואידים: לקבוצת תרופות זו תפקיד מרכזי בטיפול בהתלקחות חריפה של קוליטיס כיבית, בדרגת חומרה בינונית עד קשה, או לטיפול בחולים אשר אינם מגיבים לטיפול באמינוסליצילטים. בהתלקחות חריפה של המחלה, מקובל לתת טיפול דרך הוריד. היתרון הטיפולי של הקורטיקוסטרואידים הוא בתגובה מהירה וטובה במרבית החולים. הטיפול ניתן גם דרך הפה, או דרך פי הטבעת בחוקנים או קצף.
  3. תרופות מדכאות מערכת החיסון: תרופות אלה משמשות לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש באמינוסליצילטים וקורטיקוסטרואידים, ולשמירה על הפוגה מהמחלה. יעילות התרופות היא בהפחתת השימוש בסטרואידים. בין השאר נמנות על קבוצה זו תרופה אנטי מטבולית ותרופות טיופוריניות. תרופות טיופוריניות נמצאו כיעילות בשמירה של הפוגת במחלה. הטיפול ניתן דרך הפה והשפעתו יחסית איטית, ההטבה במחלה תורגש בין 10-12 שבועות מתחילת הטיפול.
  4. תרופות ביולוגיות: קבוצת תרופות זו מיוצרת בשיטות גנטיות, זאת על ידי שימוש בתאי מארח שונים, כדוגמת שמרים ותאי E.coli. נוגדנים חד-שבטיים, שהם חלבונים המיועדים לנטרל פעילות של חלבונים אחרים על ידי התקשרות אלהם (כל נוגדן מתאים לחלבון מסוים בלבד) נמצאו יעילים בטיפול במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
  • משפחת מעכבי Tumor necrosis factor alpha - TNFα –תרופות היעילות בשמירה על הפוגה (maintenance therapy) בחולים עם קוליטיס כיבית שטופלו ללא הצלחה בתרופות אחרות. התרופות ניתנות דרך הוריד או בזריקות תת עוריות. הן נמצאו יעילות בריפוי נצורים (פיסטולות), ובהקלת תופעות כגון חולשה ועייפות, ודלקת פרקים.
  • משפחת מעכבי אינטרלוקינים: זוהי תרופה נוספת לטיפול במחלת קוליטיס כיבית אשר מנטרלת פעילות של אינטרלוקין 12 ו-23. אלו הם חלבונים הפועלים במערכת החיסון של הגוף. הטיפול בחולים עם מחלת הקוליטיס הכיבית כולל מנת העמסה כעירוי ובהמשך זריקות תת עוריות.
  • משפחת נוגדנים לחלבונים אינטגרינים: אלו הם נוגדים הקשורים לאיתות ולהדבקות בין התאים השונים. הטיפול גורם לחסימה של חלבון integrin α4β7, מאפשר פעילות אנטי דלקתית סלקטיבית למעי וכתוצאה מכך הסיכון לזיהומים יורד. הטיפול מיועד לחולים בקוליטיס כיבית בדרגת פעילות בינונית עד קשה והוא ניתן בעירוי תוך ורידי.
    הטיפולים במחלת קוליטיס הכיבית תלויים בהיקף וחומרת המחלה. אם המחלה קלה ומוגבלת לעשרה עד עשרים הסנטימטרים הקרובים לפי הטבעת, ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטי דלקתי מקומי, נרות או חוקנים. ניתן לשלב בטיפול גם כדורים או גרנולות מאותה קבוצת תכשירים אנטי דלקתיים. השילוב של השניים טוב יותר מכל אחד מהם בנפרד. כשמבריאים מהשלב החריף ממשיכים בטיפול תחזוקה. כאשר המחלה מופיעה בעוצמה בינונית או קשה, מוסיפים טיפול בסטרואידים, דרך הפה. אם אלו לא עוזרים, הטיפול יהיה בסטרואידים דרך הווריד. כשהמחלה אינה מגיבה לסטרואידים, עוברים לטיפול מקבוצת הציקלוספורין או לטיפולים ביולוגיים.


למידע נוסף אודות הטיפולים למחלת הקוליטיס הכיבית, הקליקו כאן


האם ניתן להירפא מקוליטיס כיבית?

קוליטיס היא מחלה כרונית בעלת מהלך של התלקחויות והפוגות לסירוגין, הדורשות כמעט תמיד טיפול תרופתי קבוע לצורך שמירת הפוגה של המחלה. למעשה, למרבה הצער לא ניתן להירפא ממחלה זו (למעט בכריתה שלמה של המעי הגס, שגם היא, לעיתים, עלולה להיות כרוכה במחלות אחרות הקשורות בגדם המעי הדק, הפאוץ'), אך כן ניתן לאפשר אורח חיים טוב וסביר ולנסות למנוע סיבוכים עתידיים בזכותן של תרופות חדשות רבות שהן בעלות אפקט טיפולי טוב בהרבה מהטיפולים הישנים יותר.

 

 

תאריך עדכון אחרון:

תכנים נוספים

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

שיתוף
המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093