חיים עם קרוהן וקוליטיס

החיים עם מחלת קרוהן או מחלת קוליטיס כיבית, מתאפיינים בהתקפים חמורים חוזרים ונשנים במערכת העיכול. מכיוון שמחלות אלה מתאפיינות בהתלקחויות שלא ניתן לנבא מראש, הן משליכות על כל תחומי החיים, ומתבטאות בין היתר בקשיים שחווים החולים בכל הנוגע לזוגיות והקמת משפחה, התמדה בלימודים ופיתוח קריירה.
למחלות אלו, כאמור, אופי התקפי-הפוגתי (relapse-remission) ומטרת הטיפול היא לשלוט בדלקת ולאפשר למטופל תפקוד יומיומי רגיל, אבל עוד לא נמצאה תרופה שמרפאת אותן.


תקופות הריון ולידה הן תקופות שאינן קלות עבור גוף האישה, קל וחומר כאשר היא חולה במחלת מעי דלקתית (IBD) כמו קרוהן או קוליטיס כיבית. מחקרים מראים שנשים החולות במחלות הקרוהן והקוליטיס שמחלתן מאוזנת, והן מקפידות על טיפול ומעקב בתקופת ההיריון, הינן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון תקין, וסיכון נמוך יותר לסיבוכים וללידות מוקדמות.

איך עליי להתנהל בזמן ההיריון והלידה? מה הן השלכות המחלה על הלידה ומה השפעתה על העובר? במאמרים הבאים ריכזנו עבורך מידע שכדאי לדעת לפני ההיריון ואחרי הלידה.

פוריות, הריון ומחלות מעי דלקתיות

מתכוננים להריון

תכנון ההיריון לזמן בו המחלה אינה פעילה הינו בעל חשיבות קריטית, מכיוון שרוב הנשים שייכנסו להריון בזמן שמחלתן נמצאת בהפוגה תעבורנה את ההיריון ללא התפרצות של המחלה. לעומת זאת, כשני שליש מהנשים שייכנסו להריון בעת מחלה פעילה, יחוו התפרצות בעת ההיריון, ועד שני שליש מהן יחוו החמרה במחלה בזמן ההיריון. חשוב להתחיל ליטול חומצה פולית מספר חודשים לפני ההיריון. במטופלות עם מחלת אלו אנו ממליצים על מינון כפול, 0.8 מ"ג , ולא 0.4 מ"ג שהוא המינון המומלץ באוכלוסייה הכללית, במטופלות עם מחלת קרוהן של המעי הדק או מטופלות באמצעות תרופה ממשפחת הסולפה ההמלצות הן אפילו על נטילה של מינון מלא של חומצה פולית, דהיינו של 5 מ"ג ליום.

האם מחלות מעי דלקתיות משפיעות על הפוריות?

אצל נשים החולות בקוליטיס כיבית או בקרוהן שקטים, המחלה אינה פוגעת ביכולת להיכנס להריון. אצל חולות קרוהן עם מחלה פעילה, תיתכן פגיעה מסוימת ביכולת להרות. ישנם טיפולים, תרופות וניתוחים מסוימים שעלולים לפגוע ביכולת להרות, בייחוד כשמדובר בחולות קוליטיס כיבית שעברו כריתה מלאה של המעי הגס עם יצירת פאוץ'. יתכן שהדבר קשור להידבקויות באזור האגן כתוצאה מהניתוח, לכן אם הניתוח סובל דיחוי, כדאי לבצע אותו רק לאחר הלידה. בשנים האחרונות עם המעבר לניתוח בגישה לפרוסקופית (שיטה פחות פולשנית), הפגיעה בפוריות קטנה משמעותית גם בקרב נשים שעברו את הניתוח.


אי פריון זמני עלול להיווצר גם אצל בנות זוג של חולי קרוהן וקוליטיס כיבית, המטופלים בתרופה ממשפחת ה-5-ASA בתוספת אנטיביוטיקה ממשפחת הסולפה, תרופה שגורמת למיעוט תאי זרע ולפגיעה באיכותם. תופעה זו הינה הפיכה לחלוטין, בדרך כלל תוך שלושה חודשים מהפסקת נטילת התרופה. אם בני הזוג מעוניינים בילד, על הגבר החולה להפסיק את התרופה ולעבור זמנית לטיפול בתכשיר חלופי, בהתאם להמלצת הרופא המטפל. לאחר התייעצות ודיון משותף עימו, ניתן לחדש את הטיפול הקודם לאחר שבת הזוג הרתה.

 

 

לעבור את תקופת ההיריון עם קרוהן וקוליטיס

תקופות הריון ולידה אינן קלות עבור גוף האישה, ואם היא חולה במחלות כמו קרוהן או קוליטיס כיבית זה עלול להיות קיצוני יותר. עם זאת, מהלך ההיריון יכול להיות תקין אם מקפידים על כניסה להריון במצב מחלה שקט ועל מעקב הריון באמצעות צוות רב תחומי שמומחה לטיפול במחלות מעיים כרוניות. רוב המטופלות יולדות תינוק בריא בלידה רגילה.

ניתן לבצע בדיקות אבחנתיות במהלך ההיריון, אולם כדאי להימנע, אם ניתן, מביצוע בדיקות אנדוסקופיות או הדמייתיות. גסטרוסקופיה ניתן לבצע בלי חשש, בעזרת שימוש בחומרי הרדמה המתאימים להיריון, וכן סיגמואידוסקופיה במקרי חשש להתפרצות קוליטיס כיבית. נדיר ביותר הצורך בביצוע קולונוסקופיה מלאה במהלך היריון וברוב המוחלט של המקרים אנו נמנעים מביצועה במהלך היריון. באשר לאמצעי הדמיה - אין כל חשש בביצוע אולטרה סאונד של הבטן, אבל כדאי להימנע מביצוע צילומים הכרוכים בקרינת רנטגן, כגון צילומי בטן וטומוגרפיה ממוחשבת (CT). עם זאת, החל מהטרימסטר השני להיריון, אם יש התוויה רפואית חד משמעית, מבצעים צילומי בטן לצורך הדמיה של המעי הדק. במידה והצורך דחוף, ישנה עדיפות לביצוע בדיקת MRI במקום CT.

 

 

האם יש מגבלות על האוכל בזמן ההיריון?

אם נכנסים להיריון במצב בו המחלה שקטה, ולאחר הערכה הדמייתית ואנדוסקופית מסיקים שאין היצרות של המעי, האישה יכולה להמשיך לצרוך אותם מזונות שצרכה טרם ההיריון. אם ישנה היצרות, זו עלולה להחמיר עם ההיריון, ובמקרים כאלה יכול להיווצר צורך במתן כלכלה אלמנטרית בלבד, המבוססת על פורמולה נוזלית, שכן צריכת מזון רגיל עלולה לגרום להחמרה ניכרת בתסמינים חסימתיים כגון: כאבי בטן עוויתיים, בחילות והקאות. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל והדיאטנית המלווה, על מנת לוודא שהמטופלת מקבלת העשרה תזונתית נאותה כנדרש בהיריון.

תרופות לקרוהן וקוליטיס במהלך ההריון

אמנם יש תרופות שאסורות לחלוטין לשימוש בהריון, אך לפי מחקרים חלק מהתרופות נחשבות לבטוחות יותר. רופאים ימליצו לקחת את התרופות הללו לאחר שקלול היתרון של שליטה במחלה לעומת הסיכון. בהתאם למקרה האישי של כל מטופלת ושיקול דעתו של הרופא, גם בזמן הריון ישנה אפשרות ליטול תרופות ממשפחת ה-5-ASA, תיופורינים, תרופות ביולוגיות, וכן סטרואידים. אין קביעה חד משמעית המצביעה על מומים מולדים או סיבוכים הקשורים בהמשך נטילתן של תרופות אלו. בחלק מהטיפולים הביולוגיים מקובל, אם המחלה מאוזנת, לנסות הפסקת טיפול בסוף השליש השני כדי להפחית מעבר שלייתי. כמו כן, לא ידוע על כך שתופעות לוואי של תרופות מחמירות במהלך ההיריון, למעט בתרופה ממשפחת 5-ASA בתוספת סולפה, שעלולה לגרום לבחילות בנוסף לבחילות הרגילות של ההיריון. התרופה עלולה לגרום גם לצרבת בדומה לזו שממנה סובלות נשים רבות במהלך ההיריון.
בכל מקרה, חשוב מאוד שמטופלת בהיריון תהיה בקשר עם הרופא המטפל, ולא תפסיק את הטיפול התרופתי באופן לא מבוקר מחד, ומאידך תיידע את הרופא על הריון או תכנון הריון ותתייעץ עימו על המשך הטיפול. בקרב הקהילה המקצועית מקובל לחשוב כיום שהסכנה העיקרית לשלום ההיריון נובעת יותר ממחלה פעילה בלתי מאוזנת כראוי, מאשר מהטיפול התרופתי עצמו.

 

השפעתן של מחלות אלו משמעותית יותר על נשים בגיל הפריון ומטופלות רבות נדרשות להימצא במעקב מיוחד סביב היריון ולידה. הטיפול בהן מורכב ביותר בתקופת ההיריון, ולכן כדאי להקפיד על ביצוע מעקב במרכזים רב תחומיים המשלבים גסטרואנטרולוגים ורופאי נשים.

 

מחלות מעי כרוניות: לידה והנקה

לידה

חולות קרוהן או קוליטיס אינן מחויבות ללדת בניתוח קיסרי. ההחלטה אם צריך ניתוח קיסרי מתקבלת עבור כל מטופלת על סמך עברה הרפואי, היקף מחלתה ופעילותה בזמן ההיריון. חשוב מאוד להגיע לחדר הלידה עם ריכוז מסודר של פרטי המחלה.
במחלת קרוהן עם סיבוכי אבססים או פיסטולות מסביב לרקטום והנרתיק, רצוי להימנע מאפיזיותומיות (ניתוח שגרתי להרחבת תעלת הלידה בזמן הלידה), המערבות את האזור החולה מסביב לפי הטבעת. במקרים אלו של מחלה פרי אנאלית פעילה, מקובל להזמין את החולה לניתוח קיסרי.

 

 

לאחר הלידה

מחלות מעי דלקתיות מלוות פעמים רבות בחסרים תזונתיים (ברזל, ויטמינים ועוד). מילוי חסרים אלו והשגת איזון טוב יותר של מחלה פעילה יכולים להיות משמעותיים ואפקטיביים יותר במידה והם נעשים טרם שלבי ההיריון הראשוניים. בנוסף, גם בתקופה שמיד לאחר הלידה ייתכנו סיבוכים שונים, אשר דורשים התייחסות מיוחדת במטופלות עם קרוהן וקוליטיס כיבית, לכן חשוב להמשיך עם המעקב המיוחד גם אחרי הלידה.

הנקה

במידה ומטופלת מעוניינת להניק, עליה להיוועץ עם הרופא המטפל. ההמלצה של הרופא תיקח בחשבון את יתרונות ההנקה מחד ואת השיקולים הרפואיים הנוגעים לתרופות בהן היא מטופלת מאידך. מחקרים לגבי חלק מהתרופות מצאו שרמות התרופה בחלב אם היו זניחות ועל בסיס מחקרים אלו, אנו הרופאים ממליצים פעמים רבות על הנקה.


האם מחלות אלו הן תורשתיות?

על פי מחקרים שבוצעו לאחרונה, הסיכוי שהילד יפתח את המחלה במידה ואחד מהוריו חולה הינו כ-9%, ובמידה ושני ההורים חולים, כ-36%. לא נראה כי ישנה צורת תורשה ברורה למחלות אלו המופיעות במשפחות. בשל כך מחלות אלו נקראות "משפחתיות" ולא "גנטיות". בכל מקרה, כיום לא ניתן לצפות האם הילד יירש את המחלה מהוריו, או באיזה גיל תופיע המחלה אם בכלל.
מחקרים שבחנו את ההתפתחות של ילדים לאימהות חולות לא מצאו כל קשר בין מחלת המעי הדלקתית של האם לבין עדות לעיכוב בהתפתחות היילוד. ישנם מחקרים המצביעים על אפקט מגן בהנקה וזוהי סיבה נוספת לגישה המעודדת הנקה במטופלות אלו. ( כמובן, רק בתנאי שמצבה הכללי והתזונתי של המטופלת מאפשר זאת).

 

מחלות מסוג זה משפיעות על המטופלות גם לאחר הלידה ועל כן חשוב להמשיך ולבצע מעקב במרכזים רב תחומיים המשלבים גסטרואנטרולוגים ורופאי נשים גם אחרי הלידה ולאורך תקופת ההנקה.

 

מאמרים נוספים:

שיתוף
המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093