הכניסה לצוות הרפואי בלבד!
קפסולה אנדוסקופית לאבחון ומעקב אחרי מחלת קרוהן
מחלת קרוהן פוגעת לרוב בצעירים, כאשר מרבית המטופלים מתחילים לפתח תסמינים בעשור השני והשלישי לחייהם. תסמיני מחלת קרוהן מגוונים מאוד אך השכיחים ביותר הם כאבי בטן, שלשולים, הקאות וירידה במשקל.
תסמיני המחלה נגרמים על ידי התהליך הדלקתי הכרוני במערכת העיכול. מחלת קרוהן יכולה לפגוע בכל חלק ממערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, אך המעי הדק מעורב בלפחות 70% מהחולים. לפחות ב-40% מהחולים זהו גם המקטע היחיד המעורב במחלה. אורכו של המעי הדק הוא כ- 7 מטרים בממוצע, ורק חלקו הקטן (המכונה איליום סופי – אזור החיבור למעי הגס) ניתן לבדיקה באמצעות קולונוסקופיה. לכן בחלק משמעותי מהחולים במחלה, הקולונוסקופיה יכולה להיות תקינה לחלוטין, ויש צורך באמצעי אבחנתי אחר שיכול לסרוק את כל המעי הדק, ולא רק את חלקו הסופי.
הפתרון לבעיה המתסכלת הזו, ניתן בצורת פיתוח ישראלי – קפסולה אנדוסקופית. הקפסולה פותחה על ידי שני מהנדסים ישראליים: ד"ר גבי עידן וגבריאל מירון. הדגם הראשון יוצר והוכנס לשימוש קליני על ידי חברת GIVEN IMAGING ממקום מושבה ביוקנעם בשנת 2000.
הקפסולה הינה גלולה גדולה ( 32X11 מ"מ) ובמשקל זעיר של 4 גרם. גוף הקפסולה מורכב ממצלמה (בדגמים מסוימים 2 מצלמות), משדר זעיר וסוללה שמספיקה לכ-12 שעות עבודה.
כעת קיימים בשוק מספר סוגים של קפסולות2,1 המיועדות לצרכים שונים לרבות:
א. גלולת מעי דק (SB3) המיועדת לבירור דמם סמוי ממערכת העיכול, חשד למחלת קרוהן, מעקב אחרי מחלת קרוהן ועוד.
ב. גלולת מעי גס (ColonCapsule) המיועדת לסקירת מעי גס כתחליף לקולונוסקופיה בחלק מהמטופלים.
ג. גלולת קרוהן (PillCam Crohn’s Capsule) הסוקרת גם את המעי הדק וגם את המעי גס. מדובר בגלולה החדשה ביותר מבין השלוש, ששיווקה החל בימים אלה. הגלולה מיועדת לאבחון ומעקב אחרי מחלת קרוהן בלבד.
תהליך ההכנה לבדיקה בעזרת הקפסולה, משתנה ממכון גסטרואנטרולוגי אחד לאחר. במקרה של קפסולה למעי דק, ניתן לרוב להסתפק בשתיית נוזלים בלבד למשך 12 שעות, אך חלק מהמכונים ממליצים על הכנה בדומה לזו של קולונוסקופיה. עבור קפסולה למעי גס וקפסולת קרוהן, נדרשת הכנה בפרוטוקול דומה לקולונוסקופיה.
בדיקות באמצעות קפסולה מבוצעות כעת במכוני גסטרו של רוב בתי החולים הציבוריים, ובמספר מכונים ובתי חולים פרטיים. בדיקה באמצעות קפסולה למעי דק, כלולה בסל הבריאות וניתנת לביצוע עם טופס 17 לאחר אישור קופת החולים. לצורך ביצוע הבדיקה, יש להגיע בד"כ למכון הגסטרו לשני ביקורים קצרים: האחד מיועד לבליעת הקפסולה, והשני מיועד להחזרת המשדר האלחוטי עם הקלטת הסרט.
הקפסולה נבלעת על ידי הנבדק וממשיכה במסעה לאורך מערכת העיכול בעזרת התנועתיות הטבעית של המעי, ונפלטת מהגוף באופן טבעי. תוך כדי המסע הגלולה מצלמת 2-6 תמונות ברזולוציה גבוהה ובזווית רחבה בכל שנייה.
התמונות משודרות באופן אלחוטי למשדר קטן המחובר לגופו של הנבדק. אין צורך בגלולה עצמה כדי לקרוא את התמונות היות והן נשמרות על גבי המשדר בזמן אמת. את המשדר מחזירים כעבור 12 שעות או למחרת למכון הגסטרו, שם הוא מתחבר לעמדת מחשב בה מתבצע תהליך הורדת התמונות. התמונות נערכות על ידי תוכנת הפיענוח לסרט שנצפה לאחר מכן על ידי הרופא.
הקפסולה היא פעולה בטוחה למדי, עם סיבוכים נדירים מאוד. הסיבוך השכיח ביותר הוא היתקעות הקפסולה במעי הדק. סיבוך זה עלול להתרחש בתדירות שבין 1 ל-100 לבין 1 ל-2000 מקרים, כתלות בהתוויה לבדיקה. במרבית מקרי ההיתקעות, לא מופיעים תסמינים כלשהם ולעיתים הגלולה יכולה להיפלט עצמאית כעבור ימים או שבועות. במידה וזה לא קרה, או במידה ומופיעים תסמיני היתקעות (בחילות , הקאות, כאבי בטן), ניתן לשלוף את הקפסולה באמצעות פעולה אנדוסקופית או ניתוח. מטופלים לאחר ניתוחים בטניים, הקרנות לבטן ועם מחלת קרוהן מפושטת במעי הדק, נמצאים בסיכון מעט מוגבר. במטופלים בסיכון נהוג לבצע קפסולת דמה (patency) לפני שימוש בקפסולה אבחנתית. קפסולת הדמה היא גלולה נטולת מצלמה שכוללת גוף מסיס ורכיב שניתן לגלות על ידי משדר אלחוטי או צילום רנטגן.
במידה וקפסולת הדמה עוברת את המעי בהצלחה ומבלי להיתקע, הסיכוי להיתקעות הגלולה המצלמת נמוך ביותר.
בנוסף, שימוש בקפסולה מוגבל במטופלים עם קוצבי לב בשל חשש להפרעה לפעילות החשמלית (אם זאת סיבוך כזה מעולם לא תואר) ובנשים בהריון.
יעילות הגלולה המצלמת
הקפסולה רגישה מאוד בגילוי דלקת במעי דק. למעשה רגישותה גבוהה יותר מאשר כל אמצעי אבחנתי אחר (קולונוסקופיה, MRI, CT ועוד). מלבד גילוי, הקפסולה מאפשרת מעקב אחרי דלקת במחלת קרוהן באמצעות בדיקות חוזרת (למשל, במטרה לוודא שהטיפול התרופתי אכן מביא לריפוי הדלקת במעי).
בנוסף, מדובר בפעולה בטוחה מאוד, שלא כרוכה בכאב או באי נוחות משמעותיים, וללא צורך בהרדמה. כאשר הבדיקה מבוצעת ללא הכנת מעי, ההפרעה לאיכות הינה מינימלית. חסרונה העיקרי של הקפסולה הוא היעדר יכולת לקחת דגימה (כפי שניתן לבצע בקולונוסקופיה) או לבצע פעולה טיפולית (להרחיב היצרות, לצרוב מוקד דמם ועוד).
שימושים עתידיים של הקפסולה
קפסולת קרוהן החדשה, העתידה להיכנס לשימוש בחודשים הקרובים, צפויה לחולל מיני מהפכה באבחון ומעקב אחרי מחלת קרוהן. היות וגלולה זו סוקרת גם את המעי הדק וגם את המעי הגס, היא תוכל במקרים רבים להחליף לפחות 2 פעולות אבחנתיות – גם קולונוסקופיה (אלא במקרים בהם נדרשת ביופסיה או פעולה טיפולית) והן בדיקות הדמיה כגון MRI ו-CT. הקפסולה החדשה מאפשרת להציג מעין "מפה" של המחלה במערכת העיכול, עם ציון של חומרת הדלקת בכל מדור של מערכת העיכול. במידה ומבוצעות בדיקות חוזרות, ניתן לעקוב אחרי שינויים במפה המשקפים את התגובה לטיפול או התקדמות המחלה.
הקפסולה גם מהווה פלטפורמה לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים. קיימות בעולם ובארץ מספר חברות סטארט אפ המפתחות מוצרים מבוססי קפסולה ובעלי יכולת שליטה בתנועה באמצעות ג'ויסטיק, או יכולת ליטול דגימת רירית לצורך בדיקה פתולוגית או בדיקת מעבדה; גלולות עם יכולת העברת תרופה או טיפול אחר (כגון קרינה), וקפסולת הנושאות על גביהן יכולות הדמיה אחרות (כגון אולטרה-סאונד). אף אחת מהקפסולות ה"עתידניות" האלה לא נכנסה עדיין לשימוש קליני, אך ייתכן ובעתיד הקרוב יימצאו לטכנולוגיות האלה שימושים חדשים ומלהיבים.
1 Eliakim R. The impact of panenteric capsule endoscopy on the management of Crohn's disease. Therap Adv Gastroenterol. 2017;10(9):737-44.
2 Kopylov U, Ben-Horin S, Seidman EG, Eliakim R. Video Capsule Endoscopy of the Small Bowel for Monitoring of Crohn's Disease. Inflamm Bowel Dis. 2015;21(11):2726-35
מאמרים נוספים:
