קרוהן וקוליטיס

תרופות ביולוגיות: מהן וכיצד להשתמש בהן

מאת: ד"ר תמנע נפתלי, המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בית חולים מאיר

משחר ההיסטוריה, בני אדם שסבלו ממחלות ותופעות שונות חיפשו מזור למחלתם. עם השנים נצבר יותר ויותר ניסיון באשר לשימוש בתרופות שונות והידע האנושי בתחום זה עשה קפיצת דרך גדולה עם התפתחות המדע והרפואה המודרנית. פיתוח תרופות כבר איננו נתון ליד המקרה אלא הוא פרי תהליך של חשיבה ומחקר מעמיקים. ככל שהידע האנושי והמחקר מתקדמים, כך אנו לומדים לפתח תרופות יעילות ומדויקות יותר.

קבוצה חדשה של תרופות אשר הפיתוח שלה זינק בשנים האחרונות הינה קבוצת התרופות הביולוגיות. מדובר בתרופות המבוססות על חלבונים, שהם מולקולות גדולות ומורכבות. לרוב, התרופה הביולוגית הינה נוגדן, כלומר יש לה את היכולת לזהות מולקולה אחרת מסוימת, להיצמד אליה ולנטרל את פעילותה. הנוגדנים מטבעם מאוד ספציפיים בבחירת המטרה שלהם והם ייצמדו רק למולקולות בעלות מבנה המתאים למבנה הנוגדן, כפי שמפתח ומנעול מתאימים זה לזה. כאשר אנו משתמשים בתרופה ביולוגית, אנו, למעשה, מחדירים לגוף מולקולה המכוונת למטרה אחת מסוימת ו"ננעלת" עליה. היתרון המרכזי הוא שמולקולות אחרות שאינן מהוות מטרה לתרופה לא יפגעו.

 

אילו תרופות ביולוגיות משמשות לטיפול במחלת מעי דלקתית?

המשפחה הראשונה של תרופות ביולוגיות שנכנסה לשימוש קליני הינה משפחת התרופות נוגדות Tumor Necrosis Factor) TNF) - חלבון המופרש על ידי תאי דלקת ומהווה שלב מכריע בהתפתחות התהליך הדלקתי. החסימה של חלבון זה על ידי התרופה קוטעת את השרשרת של התפתחות התהליך הדלקתי והוא נעצר. תרופות אלה ניתנות בעירוי או בזריקה מתחת לעור, ומביאות לתגובה קלינית טובה בכ-60% מן המטופלים.

משפחה נוספת של תרופות ביולוגיות הינה המשפחה של תרופות נוגדות אינטגרינים. התהליך הדלקתי נגרם כתוצאה מכך שתאי דלקת (תאי דם לבנים) חודרים לרקמה ומתקיפים אותה.על מנת שתאים אלה יחדרו לרקמה, עליהם לעבור את דופן כלי הדם, להיכנס לרקמה עצמה ולהשרות תהליך דלקתי. תרופות מסוג נוגדי אינטגרינים חוסמות את היכולת של התאים הלבנים לצאת מכלי הדם ובכך מונעות הגעה שלהם לרקמה והרס שלה. גם תרופות אלה ניתנות בעירוי ומביאות לתגובה טובה בכ-60% מן המטופלים.

המשפחה השלישית של תרופות ביולוגיות המשמשות למחלת מעי דלקתית הינה משפחת התרופות הנוגדות IL12/IL23) Interleukin). כאמור, התהליך הדלקתי נגרם על ידי תאים לבנים אשר חודרים לרקמה וגורמים להרס שלה. קיים בגוף מנגנון מורכב המפעיל תהליך זה וגורם ל"גיוס" של תאים לבנים המתאספים במקום הדלקת. תאים לבנים מסוג מסוים מגיעים לאיזור הדלקת, ומפרישים חלבונים הקרויים ציטוקינים. כל ציטוקין גורם בתורו להפרשה של ציטוקינים אחרים המפעילים את התאים הלבנים. נוגדי IL12/IL23חוסמים את הציטוקינים IL12 וIL23 ובכך קוטעים את השרשרת ולא מאפשרים גיוס של תאים לבנים נוספים. נוגדנים אלה ניתנים בעירוי בפעם הראשונה ולאחר מכן בזריקה תת עורית, ומיועדים בשלב זה בעיקר למחלת קרוהן.

מהן תופעות הלוואי של התרופות הביולוגיות:

כמעט כל תרופה שאנו משתמשים בה עשויה לגרום לתופעה שלא התכוונו אליה מלכתחילה באחוז קטן מן המטופלים. לעיתים מדובר בתופעה חיובית, למשל תרופות מסוימות שנועדו לטיפול בסוכרת משפרות גם תסמינים של מחלת לב; לעיתים מדובר בתופעה חסרת חשיבות, למשל אנטיביוטיקות מסוימות הגורמות לשינוי בצבע השתן, ולעיתים מדובר בתופעה מטרידה ובעלת משמעות רפואית, למשל פגיעה בכבד או בכליה. חשוב להדגיש שבכל מקרה, תופעות לוואי מתרחשות רק באחוז קטן מן המטופלים. לעומת זאת בשימוש בחומרים שאינם תרופות מוכרות, לא ידוע למה החומר עלול לגרום ולכן לא ידוע אילו בדיקות יש לעשות למטופלים כדי לוודא שלא התרחשה תופעה בלתי רצויה.

תופעות הלוואי השכיחות יותר של טיפול ביולוגי מתרחשות בכ-10% מן המקרים והן כוללות כאב ראש, עייפות וכאבי בטן. לרוב אלו תופעות קלות וחולפות שאינן מחייבות הפסקת הטיפול.

כמו כל חומר שאנו נחשפים אליו, גם תרופות ביולוגיות עשויות לגרום לתגובה אלרגית. התגובה יכולה להיות עקצוץ במקום ההזרקה, פריחה, גרד, כאבי מפרקים, קוצר נשימה וירידה בלחץ דם. מסיבה זו עירוי התרופה ניתן במקום שבו יש השגחה רפואית ובמידה ומתפתחת תגובה אלרגית ניתן לטפל בה מידית.

תופעה נוספת המתלווה לטיפול בתרופות ביולוגיות הינה החלשה של מערכת החיסון. למעשה מדובר בתוצאה ישירה של מנגנון פעולת התרופה. מאחר ומחלות מעי דלקתיות נגרמות מתפקוד לקוי של מערכת החיסון התוקפת את מערכת העיכול במקום לתקוף גורמים המזהמים, הטיפול במחלות מעי דלקתיות מכוון נגד מערכת החיסון וכולל ריסון של הפעילות החיסונית המיותרת. לפיכך, כתוצאה מריסון זה של מערכת החיסון, במידה והמטופלים נדבקים במחלה זיהומית כלשהיא, לעיתים ההחלמה ממנה עשויה להיות קשה יותר. קיים חשש מיוחד להתלקחות שחפת עם מתן טיפול ביולוגי, ולכן לפני התחלת הטיפול יש לבדוק אם המטופל אינו נושא שחפת סמויה. אם אכן קיימים לכך סימנים, יש לתת טיפול נוגד שחפת לפני התחלת התרופה הביולוגית.

כאשר החלו להשתמש בתרופות ביולוגיות, עלה חשש כי תרופות אלה יגרמו לריבוי מקרי סרטן במטופלים. חשש זה התבדה למרבה השמחה, וכיום נוכחנו כי מתן תרופות ביולוגיות אינו גורם לעליה בשכיחות מקרי סרטן, למעט חשש מסוים לשכיחות מוגברת של סרטן עור. סרטן עור שאינו מלאנומה נצפה בשכיחות מעט מוגברת בחולים אשר טופלו בנוגדי TNF, לכן מומלץ לחולים אלה לפנות אחת לשנה לביקורת רופא עור.
עלה גם חשש באשר לסרטן עור מסוג מלאנומה. סוג זה של סרטן נדיר יותר ולכן נדרש מעקב אחרי קבוצות אוכלוסיה גדולות כדי להעריך האם יש עליה בשכיחותו. מן הנתונים הקיימים ככל הנראה אין עליה בשכיחות סרטן זה בחולים המטופלים בנוגדי TNF.

קיים הבדל בהסתברות להתפתחות מחלות אונקולוגיות בין קבוצות שונות של טיפולים, לדוגמא בקבוצת טיפול מסוג אנטי אינטגרין לא דווחו מקרים של סרטן עור ומלאנומה.

סיכויי הצלחה של טיפול בתרופות ביולוגיות

התגובה לטיפול בתרופה ביולוגית נמדדת במספר פרמטרים. אנו רוצים לדעת כמה מן המטופלים חשו שיפור במצבם, בכמה מהם המחלה נכנסה להפוגה, בכמה מאלה שהגיבו היטב נותרה התגובה גם אחרי זמן ממושך, האם שיפור בתחושת החולה תורגם גם לשיפור במצב הדלקת במעי, וכן מה ביכולתנו לעשות כדי לשפר את תוצאות הטיפול.

מחקרים שונים שנערכו על תרופות ביולוגיות הניבו תוצאות שונות אשר היו תלויות בתרופה עצמה, במידת החומרה של המחלה וכן בשיטה בה נערך המחקר. תקצר היריעה מלפרט כאן את כל המחקרים הרבים שבוצעו בתחום זה, אך ניתן לומר כי אחוזי ההצלחה של הטיפול בטווח קצר נעו בין 40-60%. כמו כן נראה כי אחוז גבוה מן המטופלים שמגיבים היטב בשלב הראשוני ממשיכים לשמור על התגובה גם לאורך שנים של טיפול. נתון חשוב נוסף שנלמד מן המחקרים הינו הצורך במתן מסודר של התרופות שכן הפסקות מרובות עלולות לגרום לאבדן תגובה. במידה ואנו רוצים לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול ניתן לשלב תרופות המדכאות מערכת החיסון עם הטיפול הביולוגי, כאשר בחלק מן התרופות ניתן למדוד את רמת תרופה בדם ולכוון לפי זה את המינון הרצוי. עם זאת, נמצא כי תוספת של תרופה אימונומודולטורית לאנטי אינטגרינים אינה מהווה גורם המשפיע על יעילות הטיפול וכי ניתן להשיג תגובה דומה ללא התוספת. נתונים מעודדים נמצאו מבדיקות אנדוסקופיות של מטופלים לאחר טיפול, אשר הראו כי כ-40% מהם מראים גם החלמה של מצב הדלקת במעי.

לסיכום, בעשורים האחרונים עם הפיתוח של התרופות הביולוגיות, חזינו בשנוי דרמתי בטיפול ובמהלך של מחלות מעי דלקתיות ובידנו כעת דור של תרופות יעילות ובטוחות לשימוש. עדיין ארוכה הדרך עד שנגיע לאחוזי תגובה גבוהים יותר ולריפוי ממשי של המחלה, אך הטיפול הקיים מאפשר לחולים רבים לקיים אורח חיים רגיל ונורמלי לכל דבר.

תאריך עדכון אחרון:

תכנים נוספים

אולי יעניין אותך גם:

שיתוף
המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093