התמודדות נפשית

הטיפול שלי ואני

מטופלים הסובלים ממחלה כרונית נדרשים לקבל החלטות חשובות בנוגע לטיפול התרופתי שמציע להם הרופא. למעשה, כל מטופל הוא שותף מלא להחלטה בנוגע לבחירה בטיפול המתאים לו. ברגע הזה צפות בוודאי שאלות שאתם שואלים את עצמכם. האם אני זקוק לטיפול הזה? איך הטיפול הזה ישפיע עלי? הנה כמה כלים ותובנות שעשויים לעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם.

מאת: אנני גולדמן, אחות

 

ליטול או לא ליטול, זאת השאלה

הגעתם לרופא עם תלונה כזאת או אחרת ומשוכנעים שמדובר בתופעה חולפת, דוגמת וירוס עונתי, או עומס נקודתי. אלא שלאחר סדרת בדיקות אליה נשלחתם, מודיע לכם הרופא כי אתם סובלים ממחלה כרונית, המצריכה טיפול קבוע. כזאת שאין לה ריפוי מוחלט, אבל ניתן לטפל בה על מנת להפחית את התסמינים המטרידים אתכם, לאזן אותה, לבלום או להאט את קצב התקדמותה. המעבר ממצב של "אדם בריא הסובל ממחלה", לזה של "חולה כרוני הזקוק לטיפול קבוע", הוא שינוי שאיש אינו מתכנן מראש. אין מי שרוצה בו ולא תמיד קל לקלוט וליישם אותו.

אלא שבפועל, וככל שתוחלת החיים מתארכת, הרוב הגדול של בני האדם חי עם מחלה כרונית כזו או אחרת. מה שמאפיין את המחלות הכרוניות הוא הצורך בטיפול תרופתי כזה או אחר, העתיד להימשך כנראה כל ימי חיינו. גם אם הטיפול הזה אינו בעייתי בפני עצמו, עצם המחשבה אודות התלות בנטילה יום-יומית של תרופה אינה עניין נוח.

מספר חודשים או אפילו שנה מאז החל הטיפול, מתעוררים אנשים רבים בתחושה מעולה, ללא כאבים, ללא מחושים ומוצאים את עצמם תוהים האם עליהם להמשך בטיפול. אולי המחלה התאזנה ברמה שבה שוב לא נדרש טיפול כזה? הרי חלף כבר זמן רב מאז אובחנה, ואולי היעדר ההתקפים אומר שהכל בסדר, ואפשר להפסיק את הטיפול?

על מנת לקבל החלטה מושכלת אודות המשך הטיפול יש לענות לשלוש שאלות: מה, איך ומתי.

 

מה?

מתייחסת להבנת מהות הטיפול ומהות המחלה. מהי המחלה ממנה אני סובל, מה התרופה אותה אני לוקח, מה היא עושה, איך היא פועלת בגוף או איך היא משפיעה על תסמיני המחלה. מה תופעות הלוואי שלה? מה משך הזמן שבו נדרש לקחת את הטיפול? מה המקרים בהם יש להפסיק מידית את הטיפול?

 

איך?

מתייחס לאופן בו אני כמטופל יכול לזהות שהתרופה עושה את מה שהיא נועדה לעשות. במילים אחרות, מהם סימני הדרך או התמרורים המעידים על כך שאני במסלול שעלי להמשיך בו. סימני דרך כאלה יכולים להיות סימנים אובייקטיביים, דוגמת בדיקות דם או דימות רפואי המעידים כי המחלה מתאזנת, או כל בדיקה אחרת המלמדת על הצלחה טיפולית, או סימנים סובייקטיביים, דוגמת הרגשה כללית שלי כמטופל: אנחנו יכולים לחוש שינוי לטובה בגופינו המעיד על כך שהטיפול עובד. חשוב להדגיש, כי ייתכן בהחלט מצב שבו לא ירגיש המטופל בשיפור, אולם גם לא יחווה החמרה. גם זה הישג שאותו ראוי לקחת בחשבון.

 

מתי?

מתייחס לנקודת הזמן שבה אמור המטופל לחוש בהבדל בהרגשה הכללית שלו, בזכות הטיפול. במילים אחרות, מהו משך הזמן הנדרש לתרופה להגיע לשיא השפעתה. חשוב לזכור, כי יש טיפולים בהם חולף זמן עד לשינוי המיוחל וההטבה אינה מורגשת מהיום למחר, גם אם זאת הציפיה שלנו. עד לרגע שבו מגיעה התרופה לשיא השפעתה, עלול המטופל שלא לחוש הבדל, ואף לחוות החמרה מסוימת במצבו. אסור למהר ולהאשים את הטיפול באי הצלחתו.

תיאום ציפיות בינינו כמטופלים לבין הרופא המטפל חיוני לצורך הצלחת הטיפול, והוא נשען על דיאלוג שבמרכזו הצגה ברורה של השאלות האלה. ואולי יותר מתיאום הציפיות עם הרופא, חשוב תיאום הציפיות הפנימי, בינינו לבין עצמנו. עלינו לדעת ולהכיר את מצבנו ולהבין את אופן ההתנהלות שיסייע לנו.

 

תופעות לוואי לטיפול תרופתי

אנחנו פוחדים מתופעות לוואי. אין מי שפותח אריזת תרופה שנרשמה לו זה עתה, ואינו ממהר לבדוק בעלון למטופל מה עלולות להיות תופעות הלוואי שלה. חוסר ההבנה לגבי מהותן של תופעות לוואי גורם לעתים לכך שמטופלים כלל אינם מתחילים בטיפול התרופתי שזה עתה הותווה להם על ידי הרופא. במקביל, הופעתן של תופעות לוואי מביאה מטופלים להחליט להפסיק על דעתם בלבד את הטיפול, גם כאשר אין לכך הצדקה קלינית אמיתית וניתן היה להמשיך בטיפול תוך כדי ולמרות תופעות הלוואי.

תופעת לוואי היא תגובה לא רצויה או מזיקה העלולה להתרחש עקב נטילת תרופות במינונים הרגילים שלה. זאת, להבדיל מרעילות מתרופה, שהיא תוצאה של נטילת מינונים גבוהים מדי או רעילות על רקע תגובות בין תרופות שונות אותן נוטל המטופל במקביל. תופעות מסווגות על פי רמת חומרתן, כאשר יכולות להיות תופעות לוואי קלות או צפויות לעומת תופעות לוואי קשות. סיווג אחר, מתייחס לשכיחות הופעתן של תופעות הלוואי: החל מתופעות שכיחות מאוד ועד לתופעות נדירות מאוד.

איך שלא נסתכל עליהן, בין אם מדובר בתופעות לוואי נדירות מאוד או קלות מאוד, לתופעות לוואי יצא שם שלילי בציבור המטופלים. לרוב, הן נתפסות כתופעות שליליות הנלוות לנטילת הטיפול התרופתי.

האם תמיד יש סיבה טובה לכל החששות והפחדים? בדרך לגיבוש התשובה האישית של כל מטופל, כדאי להתייחס לתמונה הכוללת, המוכרת לרופאים ואופיינית למציאות הטיפולית בעידן הנוכחי.

ראשית, לעניין עצם החשש. תופעות לוואי עליהן שומעים מחברים או קוראים אודותיהן ברשתות החברתיות גורמות למטופלים ללא מעט חששות. חשוב להבין כי מה שקרה למטופלים אחרים, לחבר של החבר שלך, או לבן דוד שאיתו נפגשת במקרה אינו חייב לקרות גם לך. לצורך העניין, גם אם תאומים זהים יקבלו את אותה התרופה עבור אותה בעיה, קיימת סבירות גבוהה כי תופעות לוואי במידה ויסבול מהן תאום אחד לא יופיעו אצל התאום השני. לכן, מומלץ בכל פה שלא לאמץ בעצמנו תופעות לוואי של אחרים.

שנית, שיקולי עלות-תועלת. בחלק לא מבוטל של המקרים תופעות לוואי הינן עניין חולף. לכן, כאשר שוקלים בין העלות, תופעות לוואי ובין התועלת שהיא ההשפעה הרצויה של התרופה, לפעמים כדאי להמשיך ליטול את הטיפול למרות תופעות הלוואי. במקרים רבים, מדובר בתופעה קצרת טווח אשר חולפת בסופו של דבר. גם כאשר התופעות אינן חולפות, ניתן להתמודד עימן על ידי שינוי במינון התרופה, בתדירות נטילת התרופה, והכל בהנחיית הרופא בלבד. בנוסף, חשוב גם לשקול שינוי אורח חיים.

נקודה אחרונה, ואולי הכי חשובה. במקרים מסוימים מהוות תופעות לוואי מדד לכך שהטיפול התרופתי אכן עובד. במקרים כאלה, רופאים אף נוטים להסביר למטופלים כי הם דווקא מקווים לראות אצלם ביטויים של תופעות לוואי,  כעדות ליעילות הטיפול.

תאריך עדכון אחרון:

תכנים נוספים

אולי יעניין אותך גם:

שיתוף
המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093