אמצעי הדמיה לא פולשניים

האמצעים הלא פולשניים העומדים לרשותנו רובם ככולם בתחום הרדיולוגיה למעט הגלולה המצלמת.

גלולה מצלמת

זהו למעשה אנדוסקופ בגודל של גלולת ויטמין גדולה (11X26 מ"מ) המכילה מצלמה, מקור אור, סוללה ומשדר המאפשרים לה לצלם ולשדר (בדור החדש של הגלולה, PILLCAM TM SB3, ניתן לצלם 2-6 תמונות בשנייה, בהתאם למהירות התנועה של הגלולה במעי הדק). מטרתה לדמות אנדוסקופית את כל המעי הדק בעודה מצלמת. הגלולה משדרת את הצילומים בעזרת גלי RF למקלט הנישא בתיק קטן על ידי הנבדק לכל אורך הבדיקה.
עם גמר הסוללה והצילום/שידור (כ- 10-12 שעות בדור החדש), מורידים את החומר למערכת מיוחדת המאפשרת צפיה המשכית בהקלטה (כמו סרט וידאו) כשהמפענח, קובע את מהירות ההרצה והצפיה. ניתן להוריד לשוליים ממצאים מיוחדים ולשלבם בדו"ח הסופי המסכם את הבדיקה.
הבדיקה מאוד ידידותית וקלה. ההכנה כוללת כלכלה נוזלית ביום שלפני הבליעה וצום של 12 שעות. את הגלולה בולעים בעזרת כוס מים ולמעשה, ניתן לחזור לפעילות היומיומית הרגילה. שעתיים מהבליעה ניתן לשתות נוזלים צלולים ו-4 שעות מהבליעה ניתן לאכול ארוחה קלה.
במחלות מעי דלקתיות, עיקר השימוש בגלולה נעשה בחולים עם חשד למחלת קרוהן, בהם הבדיקה הראשונית – אילאו-קולונוסקופיה לא העלתה דבר ועדיין החשד גבוה. כשיש מחלה בדופן המעי, הגלולה עולה ביכולות הגילוי שלה על כל האמצעים הרנטגניים המוכרים - CTE, MRE, ואף על אילאו-קולונוסקופיה, אך אין לה יכולת לקחת ביופסיות. האבחנה המבדלת העיקרית העשויה לחקות קרוהן בבדיקה של גלולה מצלמת כוללת חולים עם צליאק או אנשים הנוטלים תרופות מקבוצת מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידלים. לכן מומלץ להימנע משימוש בכדורים כאלה בחודש שלפני הבדיקה ולבצע בדיקת נוגדנים לצליאק על מנת לוודא שאין מדובר במחלה זו.

תמונה אופיינית לקרוהן בבדיקת גלולה:

לאחרונה, פותחה גלולה ייעודית לחולים עם מחלת קרוהן ידועה. הגלולה דומה מאוד לגלולה של המעי הגס - גדולה מעט יותר 31X11 מ"מ, וכוללת מצלמה משני צידיה, המאפשרת זוית ראיה רחבה של 172 מעלות, ומהירות צילום משתנה המגיעה עד 35 צילומים לשניה. הגלולה מצלמת את כל מערכת העיכול מהפה ועד פי הטבעת. היא שימושית מאוד למעקב אחר חולים המטופלים בתרופות ביולוגיות, על מנת לראות את השפעת הטיפול על החלמת רירית המעי הדק והגס כאחד. בנוסף, היא שימושית כשיש חוסר התאמה בין התלונות של החולה לממצאי המעבדה, ומאפשרת לראות את המצב לאשורו. יכולת הגילוי של הגלולה לנגעים ברירית המעי הדק בחולים במחלת קרוהן מוכחת עולה סטטיסטית על יכולתם של צילומי הרנטגן השונים, בעיקר בזכות הביצועים הטובים שלה בחצי העליון של המעי, אך שווה ביעילותה לקולונוסקופיה + אילאוסקופיה.

בשל החשש שהגלולה תתקע באזור מוצר במעיים, ניתן לבלוע תחילה גלולת דמה לא מצלמת, שהיא בקוטר של הגלולה הרגילה: אם גלולת הדמה הופרשה בשלמות, ניתן לבלוע ללא חשש גלולה רגילה. אם גלולת הדמה השתהתה מעבר ל-30 שעות במעי, היא נמסה ומופרשת שלא בשלמות – מבלי לחשוש מפני היתקעות שלה באיזור מוצר.

השימוש בגלולה במחלת קרוהן ידועה הוא בד"כ:

1. לדעת את היקף המחלה , אם יהיה לכך השפעה על שינויי תרופתי .
2. לעקוב אחר השפעות הטיפול התרופתי (החלמת הרירית).
3. כאשר יש חוסר התאמה בין הבדיקה הקלינית, התלונות וממצאי המעבדה.
4. בחולים עם קרוהן של המעי הגס כאשר אין הסבר טוב לתלונות של החולה או לממצאי המעבדה ועולה חשד למחלה במעי הדק.
5. בניבוי חזרה של מחלת קרוהן לאחר ניתוח.

בדיקת CTE:

זוהי בדיקת CT עם חומר ניגוד דרך הוריד ודרך הפה (Computed Tomography Enterography), שהפכה לבדיקה פופולרית מאוד והיא בשימוש נרחב ככלי עזר לאבחון מחלת קרוהן, הגדרת היקף המחלה והסיבוכים שמחוץ למעי - נצורים, מורסות, התנקבות, בעיות בשלד ועוד.

יתרונותיה של הבדיקה הם:

1. זמינות רבה ומשך בדיקה קצר.
2. הטכניקה סטנדרטית ואינה תלויה במבצע.
3. יכולת אבחון טובה של היקף המחלה, והיכולת לאבחן מחלה דלקתית פעילה לעומת מחלה צלקתית.

החיסרון העיקרי של הבדיקה הוא החשיפה לקרינה חוזרת, שכן מדובר בחולים צעירים עם מחלה כרונית הבאים פעמים רבות לחדר המיון ונחשפים פעמים רבות מדי לקרינה הנלווית לבדיקה.

תמונת CTE אופיינית: 

MRE:

זוהי בדיקת (MRI (Magnetic Resonance Imaging עם חומר ניגוד דרך הוריד ודרך הפה דומה בהתוויות השימוש בה וביכולות האבחון שלה ל-CTE רק שאין בה שימוש בקרינה ולכן היא בטוחה הרבה יותר. כיום היא הופכת מקובלת יותר ונמצאת ובשימוש נרחב בילדים הלוקים במחלת קרוהן והצפויים לעוד עשרות שנות מחלה וצילומים, כמו גם במבוגרים שעברו כמה בדיקות CT בעברם. בעולם אידאלי, זו הייתה בדיקת הבחירה כשמדובר בהדמיה.

חסרונות הבדיקה כוללים:

1. זמינות (מעט מדי מכשירים).
2. משך בדיקה ארוך.
3. מתקן סגור וקלסטרופובי .
4. דורשת שיתוף פעולה של החולה, שכן תזוזות מפריעות לביצוע.

הממצאים המצביעים על מחלה דלקתית פעילה דומים מאוד או זהים לאלו הנצפים ב- CTE. כך גם היכולת להדגים ולאפיין סיבוכים מחוץ לדופן המעי.

תמונת MRE אופיינית:

אולטרסאונד בטן יעודי למעיים:

אולטרסאונד בטן ייעודי למעיים היא בדיקה ההולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות.

יתרונותיה בולטים לעין:

1. אמצעי זול וזמין בכל מקום.
2. נטול קרינה.
3. זמין להפעלה במיטת החולה.
4. בביצוע בידיים מיומנות, מזהה את המחלה ופעילותה וחלק מסיבוכיה.

החסרונות גם הם בולטים לעין:

1. דורשת מיומנות רבה וטכניקה מיוחדת להדגמת המעי.
2. אינה בדיקת סקר לאפיין פיזור המחלה, אלא רק את אופי האזור החולה וסיבוכי המחלה.
3. תלויית מפעיל ואורכת זמן רב יחסית.

 לסיכום:

• חולה המתלונן על שלשול רירי, דמי המתמשך מספר שבועות ומלווה בטנזמוס חשוד כחולה בקוליטיס כיבית.
• בדיקות מעבדה בסיסיות כמו ספירת דם, ו- CRP (C-Reactive Protein) יכולות, אך לא תמיד, לבסס חשד זה.
• בהנחה שבדיקות הצואה שליליות, יש לבצע קולונוסקופיה ארוכה או קצרה לאבחון המחלה, ולקחת במהלך הקולונוסקופיה הזאת ביופסיות.
• כאבים מתמשכים בבטן ימנית תחתונה המלווים בשלשול מימי, עייפות וחולשה, יגבירו את החשד למחלת קרוהן.
• סמני דלקת מוגברים בדם (CRP) ובצואה (קלפרוטקטין) בליווי אנמיה יגבירו את החשד.
• לאבחון סופי ניתן לבצע אילאו-קולונוסקופיה עם ביופסיות והחלטה בהתאם. אם החשד גבוה ואמצעי ההדמיה הנ"ל כשל, יש להמשיך עם בדיקה של גלולה מצלמת, או CTE/MRE.

בחזרה למאמר הראשי >