כיצד מתחילים שנת לימודים אקדמית בצורה מיטבית?
שנה אקדמית חדשה עומדת בפתח. ריכזנו כמה עצות וטיפים שיסייעו לכם להתחיל אותה בצורה מיטבית ולהפיק ממנה את המירב.
10, 2019
שנת לימודים אקדמית היא תקופה של אתגרים, לחצים וחוויות שיכולות להיות מאוד אינטנסיביות. זו תקופה מאתגרת לכל מי שבוחר/ת להיות סטודנט, אבל עבור סטודנטים וסטודנטיות עם מחלות מעי דלקתיות תקופה זו מזמינה התמודדות עם מערך נוסף של אתגרים, הקשור למצב הבריאותי ויכול להשפיע באופן ישיר על שנת הלימודים.
לפני שנעסוק בטיפים ועצות ישנם שלושה דברים עקרוניים שחשוב לזכור:
האקדמיה היא מערכת שמתנהלת על פי חוקים. כמו לכל מערכת עם חוקים – יש תמיד מקום להקלות, והתחשבות במקרים יוצאי דופן.
מחלות מעי דלקתיות שייכות למשפחת "המחלות השקופות". "מחלות שקופות" הן מחלות שאין להן ביטוי פיזי חיצוני ובעצם לא ניתן לראות על האדם שום סימן חיצוני שיעיד שהוא חולה, חלש, סובל מכאבים או זקוק לעזרה.
מי שלא חי עם מחלת מעי דלקתית לא מבין את האתגרים, הקשיים והצרכים של אדם שכן חי עם זה. לכן חשוב מאוד לדבר באופן ברור על הקושי ועל הצורך.
אין צורך להיכנס לפרטים הרפואיים והפיזיים אלא לומר בצורה ברורה שקיים אתגר/בעיה/עניין רפואי ואת/ה זקוק/ה לעזרה ב – א, ב, או ג.
הנוסחא היא: תיאור הקושי בצורה עניינית, קצרה וברורה ובקשת העזרה היא ספציפית ונקודתית.
זכרו שלא רואים את ה- קרוהן או קוליטיס הכיבית ומי שלא מכיר מקרוב לא באמת מבין.
במסגרת תהליך ההכנה לשנת לימודים חדשה חשוב לעשות הפרדה בין התחלת שנת לימודים ראשונה לבין חזרה לשנה שניה או שלישית.
שנה ראשונה
השנה הראשונה היא שנה של התאקלמות והסתגלות. ישנם דברים שיראו קשים ומורכבים רק מפני שזו הפעם הראשונה שאתן/ם מתמודדות/ים איתם ועם הזמן החוויה תהפוך להיות מוכרת והקושי יקטן.
כמה טיפים חשובים להיערכות טובה:
היערכו מבחינה לוגיסטית. השתדלו לעשות סיור במקום או לשוחח עם מישהו/י שכבר מכיר כדי לברר את מיקום השירותים, מרחקים בין כיתות ובניינים, מיקום הקפיטרייה ומגוון המאכלים בה שבריאים לכן/ם, לימדו את הסדרי החניה ו/או התחבורה הציבורית וכדומה.
היערכו מבחינת ניהול זמן. תקופת סמסטר שונה מתקופת מבחנים. לקראת תקופת מבחנים קחו בחשבון שכמות הזמן הפנוי תרד ורמת המתח תעלה, הקפידו להיות מוכנים וערוכים למעבר הזה.
היערכו מבחינת ניהול אנרגיה. מחלת מעי דלקתית "זוללת" אנרגיה ויוצרת תחושה של תשישות.[1] יש ימים שבהם תחושת התשישות מורגשת לאורך כל היום ויש ימים שהיא משתנה. חשוב שתכיר/י את האופן שבו הגוף שלך חווה את השינויים האלה ברמות הארנגיה על מנת ליצור יכולות התמודדות עם השינויים. נקודת מבט מעניינת שיכולה לעזור היא תיאוריית הכפות של קריסטין מיסרנדינו[2], צעירה חולת לופוס. התיאוריה מסבירה כיצד מחלה כרונית משפיע על ההתנהלות ברמת היום-יומית על ידי שימוש במטאפורה של כפות. כל כף מסמלת יחידות אנרגיה/כוח. הרעיון הוא שאדם מתחיל כל יום עם כמות כפות מסויימת ועליו לחשב ולתכנן את צעדיו כדי לוודא שיוכל לשרוד את כל מטלות יומו. כל מטלה "גוזלת כף", גם כזו הנראית לכם הכי בסיסית ופשוטה כמו ההתלבשות בבוקר. מכיוון שכמות הכפות איננה אינסופית, חייבים לנהל סדר עדיפויות ולבחור על מה להוציא את האנרגיה. הפרט הכי חשוב הוא שאדם לא יכול לדעת עם כמה כפות הוא מתחיל את היום. ישנם ימים בהם יש יותר כפות ואחרים שבהם מספר הכפות נמוך משמעותית.
בסוף השנה הזו תצטרכו להעריך מה עבד לכם, מה צריך לשפר או לשנות לקראת שנת הלימודים הבאה וכיצד הייתם/ן רוצים/ות לעשות זאת?
שנה שניה/שלישית...
בשנה השניה/השלישית המסגרת והכללים מוכרים ואפשר ללמוד מתוך ניסיון העבר על מנת לשפר ולהקל. חשבו על שנת הלימודים הקודמת ושאלו את עצמכם/ן:
מה אני לומד/ת מההיערכות הלוגיסטית שלי במהלך השנה הקודמת ומה ניתן לשפר ו/או לעשות אחרת השנה?
כיצד אני יכול/ה לנהל בצורה טובה יותר את הזמן , האנרגיות שלי ואת המתח והלחצים עלי במהלך הסמסטר ובמהלך תקופת המבחנים?
לאחר שעשינו את ההפרדה הזו, חשוב לעשות הפרדה נוספת והיא ההפרדה בין סמסטר לתקופת בחינות.
סמסטר
תקופת הסמסטר היא תקופה של שגרה לימודית המאפשרת לנו לתכנן זמן, ללמוד את הסביבה הלימודית (מיקום שירותים, מיקום כיתות, אפשרויות ישיבה בתוך הכיתה וכדומה), לבחור אפשרויות (רכב, תחבורה ציבורית, זמני פקקים וכדומה), לבחון כיצד ניתן לאזן בין צרכים לימודיים לצרכים בריאותיים, משפחתיים, אישיים וחברתיים, ליצור סדרי עדיפויות וללמוד מה נכון לנו.
לקראת סוף הסמסטר יש לנו הזדמנות להתחיל לתכן את האופן שבו נתמודד עם עם תקופת הבחינות.
תקופת בחינות
עם סיום הסמסטר מתחילה תקופה אחרת לגמרי – תקופת הבחינות.
תקופת מבחנים מאופיינת בלחץ, בהיעדר זמן פנוי, בשינויים לא צפויים בלוחות הזמנים, בעייפות, מתח נפשי ולעיתים אף חרדה. לעיתים אנחנו נתקשה לשמור על הנחיות התזונה שכל כך חשובות לאיזון המעיים ועל שעות שינה ומנוחה שחשובות לאיזון המתחים. כשמערכת הפנימית שלנו יוצאת מאיזון אנחנו מסתכנים בהתגברות סימפטומים עד כדי התלקחות מחודשת.[3]
כמה טיפים שיכולים לעזור:
תכננו מראש את לוח המבחנים שלכם והרשו לעצמכם לקחת מראש מועדי ב' על מנת להוריד לחץ.
קחו "פסק זמן" ממטלות, אירועים, אנשים שלא קשורים ישירות ללימודים ו"גוזלים" אנרגיה.
חשבו מראש כיצד ניתן להיערך נכון עם אוכל ושירותים בימים לחוצים במיוחד.
בדקו אפשרויות לקבל הקלות במבחנים לימים שבהם אתם/ן מרגישים/ות פחות טוב.
מצאו מקור תמיכה רגשית (משפחה, חברים, פורום אינטרנטי, קבוצת פייסבוק, העמותה לקרוהן וקוליטיס) שיכול לתמוך, לעודד, לחזק ולייעץ בימים קשים במיוחד.
זכרו שמודעות והיערכות נכונה לקראת שנת הלימודים יכוליות לשנות את החווית הלימודים ולהפוך את התקופה הזו לתקופה של צמיחה, התפתחות ומימוש עצמי.
שתהיה לכולנו שנת לימודים קלה, פורייה, מעשירה ובמיוחד מהנה.
קרוהן, קוליטיס, סטרס ומה שביניהם
התובנה שגוף ונפש חד הם מוכרת מפילוסופיות של המזרח הרחוק מזה מאות שנים וצברה פופולריות במערב במהלך המאה העשרים. הבטן (ובייחוד מערכת העיכול) היא דוגמא נפלאה לאיחוד הזה; הרי, לא סתם כולנו משתמשים בביטויים כמו "תחושת בטן" לאינטואיציה או אומרים על בשורות לא טובות שהן "קשות לעיכול". כל זה נכון ביתר שאת לחולים במחלות מעי דלקתיות (IBD)
הטיפול שלי ואני
מטופלים הסובלים ממחלה כרונית נדרשים לקבל החלטות חשובות בנוגע לטיפול התרופתי שמציע להם הרופא. למעשה, כל מטופל הוא שותף מלא להחלטה בנוגע לבחירה בטיפול המתאים לו. ברגע הזה צפות בוודאי שאלות שאתם שואלים את עצמכם. האם אני זקוק לטיפול הזה? איך הטיפול הזה ישפיע עלי? הנה כמה כלים ותובנות שעשויים לעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם.
כשמחלת המעיים הדלקתית פוגעת גם בשינה
חוקרים מצביעים על קשר דו-כיווני בין הפרעות שינה ומחלות מעי דלקתיות – ואפשרות שיפור בעזרת תרופות ביולוגיות; חולים המטפלים בעצמם טוב יותר ומקפידים על התמדה בטיפול – ישנים טוב יותר.