שאלות ותשובות

כן נכון ולא נכון. התגובות הינן שונות ממטופל למטופל – ההתאמה האישית צריכה להיעשות בתוך עולם מושכל של מאכלים מסוימים והבנה מעמיקה את משמעות התזונה במחלות אלה. נכון שיש חולים שמשתפרים מאוד עם דיאטות טבעוניות ולאחרים דווקא דיאטת פחמימות מרגיעה את הבטן. יחד עם זאת, יש כללים שנכונים לכולם, כמו הימנעות ממזון מתועש ומעובד (חטיפים, מזון קפוא מוכן, עוגות וממתקים, משקאות קלים ומוגזים וכד'), אכילה מסודרת עפ"י תחושות הרעב והשובע, הכנת מזון ביתי ועוד.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) שכיחה בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ובמיוחד במצבים של דלקת פעילה וריבוי יציאות, לכן במצבים מסוימים יומלץ להפחית צריכת מוצרי חלב ניגר ולהעדיף מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים כגון טחינה, טופו, ממרחי אגוזים. בחלק מהמצבים ניתן להיעזר בתוסף לקטאז ולעיתים יומלץ תיסוף בסידן וויטמין D על מנת לוודא צריכה מספקת ולהפחית סיכון לפגיעה בצפיפות העצם. במצבים בהם אין אי סבילות ללקטוז, אין המלצה להימנע ממוצרי חלב באופן גורף. כמו כן, מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט יכולים לתרום לשגשוג חיידקים ידידותיים במעי. באופן כללי מומלץ להעדיף מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים מתחלבים וללא חומרים משמרים.

קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. בחילה מרמזת על תהליך של מחלת קרוהן פעילה, בקוליטיס הבחילות נדירות יותר. אז קודם כל – לבדוק את המצב ולנקוט בטיפול לאיזון הדלקת. ניתן לנקוט במספר אמצעים  כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לחלוט ולשתות בזהירות. פלח לימון – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר. להימנע מאוכל מטוגן  ושמן.  להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות) יחד עם זאת, מעי מודלק וחולה יעדיף מזון "נקי" מתיבול כלשהו.

חולי מעיים יתקשו למצוא אוכל מתאים במסעדות ובתי קפה. לרוב אלה מאכלים שמכילים תוספות מלאכותיות כמו אבקות מרק ורטבים מוכנים, כמו כן האוכל במסעדות מתובל יתר על המידה ו/או מטוגן. אם בכל זאת חייבים לאכול בחוץ, אפשר להזמין דג אפוי, תפוח אדמה אפוי, פרגית או סטייק עוף "על הגריל". אפשר גם לבקש מיץ גזר וחליטות צמחים.

פירות וירקות מכילים הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים. כאשר יש עומס של סיבים, במיוחד הסיבים הארוכים יותר, הם עלולים להצטבר במקום המוצר וליצור חסימה. זו הסיבה שיש להיזהר באכילת סיבים. יחד עם זאת, אם לא ניתנה הנחיה על ידי הרופא להימנע מאכילת פירות וירקות אין צורך להימנע מהם – ניתן לאכול פירות מקולפים, כמו אגסים ותפוחים, פירות עם ריכוז גבוה של סיבים מסיסים כמו בננות ופפאיה, ירקות עדינים כמו מלפפון, ירקות מאודים כמו דלעת (אלה אם כן ניתנה הנחיה ברורה להימנע מכך). מומלץ להכין מיצי ירקות ופירות בבית.

חסימת מעיים יכולה להיגרם כאשר יש היצרות משמעותית של חלל המעי הדק, בו יכולות להצטבר שאריות מזון כמו סיבים תזונתיים, בעיקר מסוג הסיבים הארוכים, לדוגמא סלרי, אבטיח, אפרסמון, סיבים ארוכים בבטטה ועוד. סיבים אלה עלולים ליצור חסימה המכונה פיטובזואר. מסיבים קצרים יותר כמו שיש בדגנים מלאים ופירות וירקות אחרים, אפשר מקולפים, אין צורך להימנע. יחד עם זאת חשוב מאוד להקפיד על לעיסה טובה, על ארוחות קטנות, לאכול בשימת לב. במקרה של חסימה מרגישים כאב חד מאוד, בחילה עד הקאה, היעדר מוחלט של יציאות. מה לעשות: להימנע מאכילה, לנוח. חשוב - להתייעץ עם הרופא המטפל או/ו לפנות למיון.

לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים המצביעים על קשר ברור בין תזונה לבין התפתחות והחמרה של מחלת קרוהן. בנוסף, המחקרים על השפעת חיידקי המעיים על IBD גם שופכים אור חדש על הנושא. מרבית הרופאים כבר ממליצים על קבלת ייעוץ והכוונה מקצועיים ע"י דיאטנים מקצועיים.

תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול). אנחנו מחלקים את הסיבים למסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים המסיסים נמצאים בגוף הפירות, כמו בננה, תפוח, מנגו, מלון, וגם בירקות מסויימים כמו מלפפון, עגבניה מקולפת, כמו כן בדגנים מקולפים. אלה הם סיבים המתאימים למצבי שלשול, במינון המותאם כמובן. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בקליפות של פירות וירקות, בקליפות של הדגנים והם קשים יותר לעיכול. ניתן לאכול אותם כשנמצאים ברמיסיה והעיכול תקין.

כל קמח לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, שהוא גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בדגן מלא יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן צמחי עם חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצב של דלקת פעילה כשיש שלשול או היצרות המעי וסכנת חסימה, מקובל להמליץ על צריכת לחם לבן ומוצרי מאפה מקמח חיטה לבן. אנחנו יודעים כיום שחולים רבים סובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בייחוד רגישות לחיטה , לכן מומלץ להתנסות בקמחים אחרים כמו כוסמין, שיפון, קמח אורז. במצב של רמיסיה מתקדמים לדגנים מלאים, בהדרגה.

נפריד: טיגון קל אשר נעשה, בשמן מכבישה קרה – הינו סביר.

טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שמתחממים במשך שעות ארוכות) – הינו מזיק ביותר. הסבר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לתהליכים דלקתיים, לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים ומקשה על העיכול. אלה הם הרדיקלים החופשיים. כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש בו יותר רדיקלים חופשיים ועולה הסיכון לדלקתיות יתר.

ישנם מצבים של תת ספיגת שומן. האילאום הסופי אחראי על ספיגת מלחי מרה המשתתפים בתהליך ספיגת השומן במעי. במצבים של דלקת פעילה באזור זה או לאחר כריתה ניתוחית של חלק זה לעיתים מתפתח מצב זמני של תת ספיגת שומן שבא לידי ביטוי בריבוי יציאות וצואה שומנית. במצבים אלו מומלץ להימנע ממזון מטוגן. ניתן לצרוך שומן, אך בכמויות קטנות לאורך היום.

שיקום מקצועי
נכה זכאי לשיקום מקצועי באם הוועדה הרפואית קבעה לו 20% נכות רפואית לפחות, לצמיתות, טרם הגיעו לגיל פרישה כשהוא עומד בקריטריונים הבאים:

1. עקב ליקוי, אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת
2. זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת
3. מתאים לשיקום מקצועי, מסוגל לשתף פעולה בתהליך של שיקום מקצועי ולהשתלב
בשוק העבודה כעובד רגיל
4. גיל הזכאי לשיקום מקצועי הוא מגיל 18 ועד לגיל הפרישה

במקרה של נכה שאינו מתאים לקבלת שיקום מקצועי, תישקל האפשרות להעניק לבן/בת זוגו האופציה לעבור שיקום מקצועי במקומו. בתקופת הלימוד בהכשרה מקצועית ישלם הביטוח הלאומי את התשלומים הבאים: דמי שיקום, שכר לימוד, ציוד לימודי, מכשירי לימוד ושיעורי עזר, הוצאות נסיעה ולינה, שרותי תמיכה והנגשה.

כדי לקבל את השיקום המקצועי יש להגיש בקשה על גבי טופס תביעה למתן שירותי שיקום מקצועי למחלקת השיקום בסניף המגורים. פקידי השיקום שהם עובדים סוציאליים, יעזרו בהשמה ובליווי הנכה בשילוב בעבודה בשוק הפתוח.
תהליך השיקום הינו הדדי ומחייב את שיתוף הפעולה של הנכה עם פקיד השיקום והרשויות העוסקות בהכשרה מקצועית.

עזרה בניידות

מחלות מעי דלקתיות מעצם ההכרה בהן לנכות – אינן מוכרות כמחלות המקנות עזרה בניידות. במקרים מסוימים, כאשר יש לנכי מחלות מעי דלקתיות בעיות ניידות, וישנה מגבלה או ליקוי בגפיים התחתונות, יש מקום לבחון פניה לקבלת קצבת ניידות.
אחוז המוגבלות בניידות נקבע ע"י וועדה רפואית של משרד הבריאות.
יישום קצבת הניידות והטיפול בזכאים מבוצע על ידי הביטוח הלאומי.

נפגעי עבודה
באותם מקרים בהם פרצה המחלה תוך כדי ועקב העבודה, יש מקום לבחון הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה ועם אישורה – להגיש בקשה לנכות מעבודה.
הכרה בנכות בעבודה מאפשרת מענק כספי חד פעמי או קצבה ותמיד קיימת האפשרות להמשיך ולעבוד. עזרת השיקום עומדת גם לנכים שהגישו תביעה לנפגעי עבודה.

זכויות נכים ברשויות אחרות
למקבלי נכות במוסד לביטוח לאומי ישנן זכויות נוספות ברשויות אחרות: משרד האוצר – רשות המיסים, רשויות מקומיות, משרד התחבורה.

קצבת נכות משולמת בתום 90 יום מהמועד בו נקבעה דרגת אי הכושר.

באם משולמים דמי מחלה – הקצבה תהיה משולמת רק בתום פרק הזמן בו שולמו דמי המחלה.

זכאות לתשלום רטרואקטיבי תהיה לכל היותר 12 חודשים לפני הגשת התביעה.

הקצבה משולמת לחשבון הבנק של הזכאי לקצבה. במקרים כשנקבע על ידי רופא מוסמך שהזכאי אינו יכול להשתמש בקצבה לטובתו או לטובת התלויים בו, תשולם הקצבה כולה או מקצתה למי שימנה הביטוח הלאומי כמקבל הקצבה.

באם הוגשה תביעה על ידי אפוטרופוס תשולם הקצבה לחשבון שיפתח למטרה זו על ידי האפוטרופוס.

בן/ת זוג של הזכאי יכול לבקש העברת התוספת המיועדת לו בתוך הקצבה, ולקבלה ישירות אליו. קצבת נכות משולמת ב-28 לחודש עבור אותו חודש.

מקבל קצבת נכות שאין לו הכנסה אחרת, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לתקופה בה הוא מקבל קצבה.
מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי כושר של 100% לצמיתות, או לתקופה זמנית של שנה לפחות, פטור מדמי ביטוח בעד הזמן בו מגיעה לו הקצבה, גם אם יש לו הכנסה אחרת. זאת למעט עובד עצמאי שעליו לשלם דמי פגיעה בעבודה. במקרה של עובד שכיר, תשלום זה יחול על המעביד.

סכומי קצבת נכות מעודכנים לתאריך 01.01.2020. הסכומים בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה:

• דרגה מלאה 100% קצבה חודשית מלאה (כולל קח"ן אחיד) קצבה בסך של 3,321 ₪
• דרגה חלקית בשיעור של 74% קצבה בסך 2,242 ₪
• דרגה חלקית בשיעור של 65% קצבה בסך2,027 ₪
• דרגה חלקית בשיעור של 60% קצבה בסך 1,908 ₪

ניתן לערער על מספר נושאים: אחוז הנכות הרפואית, דרגת אי הכושר, החלטות אחרות של פקיד התביעות.

ועדה רפואית מורכבת בד"כ מרופא אחד המתמחה בתחום הרפואי המסוים ומזכיר/ת ישיבה, שתפקידם לרשום את פרוטוקול הישיבה של האבחון הרפואי ולשמור על זכויות התובע.
באם מדובר בכמה ליקויים, יתכן שיוזמנו רופאים נוספים או שהתובע יוזמן למספר פגישות למתן חוות דעת רפואית על ידם. הרופא המוסמך של המוסד לביטוח לאומי קובע את הרכב הוועדה ואת אחוזי הנכות המוצעים על ידי רופאי הוועדה. הרופא בוועדה מתרגם את הליקויים לאחוזי נכות על פי ספר המבחנים שבתקנות הביטוח הלאומי המחולק לכל מערכות הגוף, ויורד לפרטי פרטים.
לאחר קביעה זו של אחוזים רפואיים עובר הדיון לקביעת דרגת אי הכושר להשתכר או לתפקד במשק הבית, כפי שצוין כבר לעיל.
ניתן להסתייע במלווה או בעורך דין בייצוגך בוועדה.

• התביעה על מסמכיה נבדקת על ידי פקיד התביעות ורופא המוסד – לבדיקת פרטים ובירורים שונים שאולי יש צורך בהשלמתם. לעיתים הוועדה דוחה את התביעה על הסף בהיעדר דרישות מינימליות כמו גיל, השתכרות וכיו"ב.
• התובע מוזמן לוועדה רפואית. לעיתים אין צורך בהופעה בפני הוועדה וזאת בשל מצב חמור, חריף או חוסר אפשרות להגעה. הוועדה קובעת את סף שיעור הנכות הרפואית, המקנה אישור להמשך ההליך ובדיקת אי כושר.
• כשמדובר ב-60% נכות רפואית משוקללת או 40% נכות רפואית כשאחד הסעיפים הינו בשיעור 25% לפחות, מתקיימת ועדה לבדיקת כושר השתכרות. זו בד"כ ועדה פנימית ללא נוכחות התובע, המורכבת מפקיד שיקום ו/או רופא תעסוקה. הם הקובעים באם קיים אובדן כושר עבודה של 50% לפחות. את גובה אי הכושר קובע פקיד התביעות. במקרים מסויימים מוזמן התובע לבדיקת פרטים מורכבים.
• במקרים של מוגבלויות קשות, קיים מסלול מהיר בן 30 יום עד לקבלת החלטה. חולים במחלות מעי דלקתיות אינם נמנים על חולים אלה בדרך-כלל.
• על ההחלטה ניתן לערער.

• תביעה ניתן להגיש מגיל 18 ועד ל-12 חודשים לאחר גיל הפרישה.
• ניתן להיעזר במילוי התביעה באמצעות נציגי שירות בטלפון 3928*.
• יש להגיש טופס (בל/7801) תביעה לקצבת נכות, בו כלולה גם הצהרה למחלקת הביטוח והגביה. הטופס מוגש באזור המגורים, על פי הרישום במשרד הפנים, וניתן להגיש אותו במספר דרכים: לשלוח את הטופס בדואר או בפקס, להניח אותו בתיבת השירות של סניף הביטוח הלאומי, או למלא את הטופס ולשלוח את המסמכים הרפואיים באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.
• יש לצרף לטופס התביעה מסמכים ותיעוד רפואי על מצב כל המחלות של התובע, הקשורות ישירות או שאינן קשורות למחלות מעי דלקתיות. כל פגיעה עשויה להשפיע על גובה הנכות הרפואית ולעיתים קרובות גם על כושר ההשתכרות. למחלות רבות יש קשר למחלות מעי דלקתיות והן משפיעות על המצב התפקודי של החולים. המבחן העיקרי הוא כושר ההשתכרות, התפקוד הכללי של התובע וההשפעה שיש לכל מערך החולי על כושר העבודה.

המוסד לביטוח לאומי מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל. תפקידו העיקרי - להבטיח אמצעי קיום למי שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. חולה שמאבד את כושר ההשתכרות שלו, או עקרת בית שמאבדת את כושר התפקוד במשק ביתה - אם לתקופה זמנית או לצמיתות - עשויים להיות זכאים לסעדים שבחוק.

מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית המוכרות כמחלות מעי דלקתיות, הינן מחלות כרוניות המלוות את החולה לאורך כל ימי חייו. הן גם מחלות דינמיות בהן קיימות תקופות של רגיעה ותקופות של התלקחות. כדי להבטיח מיצוי זכויות סוציאליות, אנו מציעים לא להסס ולפנות לרשויות ובעיקר למוסד המטפל העיקרי – המוסד לביטוח לאומי. בכל התלקחות, אשפוז, ניתוח וכיו"ב יש לפנות למיצוי הזכויות על מנת לא להפסיד זכויות.

זכאות לקצבה אינה מוענקת אוטומטית בשל אבחנה כזו או אחרת. הנכות לחולים במחלות מעי דלקתיות - מחלת הקרוהן והקוליטיס הכיבית, נקבעת לפי הקריטריונים של שלל המחלות הקיימות, ומופיעה בספר המבחנים של הביטוח הלאומי.

כל תושב ישראל, מיום שמלאו לו 18 שנים ועד לגיל הפרישה, העומד בתנאים הבאים:

הכנסתו לא עולה על 60% או על 45% מהשכר הממוצע במשק. ההבחנה בין השניים תלויה בסוג הליקוי של המבקש.
לוקה בנכות רפואית הנקבעת על ידי רופא מטעם הביטוח הלאומי, בשיעור של 60% נכות משוקללת או 40% נכות משוקללת, כשלפחות אחד מסעיפי הליקוי שלה הינו בשיעור של 25%. וכן - אובדן כושר השתכרות בשיעור של 50% לפחות. דרגות אי הכושר הן: 60%, 65%, 74% ו-100%. דרגות אלה אינן אחוזי נכות, אלא גובה קצבה בגין אובדן הכושר להשתכר.
גם עקרת הבית שאינה משתכרת מעבודה תחשב כנכה כאשר אין לה הכושר לעשות עבודה במשק הבית הרגיל או שכושרה לעבוד במשך הבית הצטמצם בין בבת אחת או בהדרגה ב-50% או יותר.

• באופן עקרוני מבוטח בביטוח לאומי כל ילד שהוא ילדו של תושב ישראל, נמצא בישראל ושוהה במסגרת המשפחה.
• לתביעה יש לצרף מסמכים מקיפים ככל הניתן על מנת לאפשר בחינת זכאות ללא הצורך בזימון הילד לוועדה הרפואית.
• הקצבה משולמת עד שנה רטרואקטיבית.
• הקצבה משולמת עד לגיל 18 ושלושה חודשים ואז עובר הילד לבחינת נכותו כבוגר וכמי שנפגע כושר השתכרותו.
• המעבר מקצבת ילד נכה לקצבת נכות נעשה ביוזמת המוסד לביטוח לאומי והילד מוזמן לוועדה רפואית לנכות כשכל כללי מבחן הנכות בוחנים אותו.

קצבת נכות משולמת עד לגיל הפרישה ומגיל זה זכאי המבוטח לקצבה אחת בלבד. והיא קצבת אזרח ותיק. אם קצבת הנכות נקבעה סמוך לגיל הפרישה, תחושב קצבת הזקנה בסכום שאינו פחות מקצבת הנכות שקבל.
כמו כן לשאירי הנכה, הורים, ילדים או בני זוג ישנה זכאות למענק פטירה.

במקרים מסויימים כאשר קיים קושי בביצוע פעולות היום יום ו/או הצורך בהשגחה מלאה או חלקית, עשוי הנכה להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים שמטרה לסייע לו בהעסקת מטפל/ת לטיפול יומיומי.
הזכאות נקבעת מה-1 בחודש הגשת הבקשה ולא לפני חלוף 90 ימים מיום שהזכאי הפך להיות בעל קצבת נכות.
אם אינו מקבל קצבת נכות יהיה זכאי מיום שנקבעו לו לפחות 75% אי כושר לצורך שר"מ. ניתן לקבוע גם נכות רטרואקטיבית.
קצבה זו באם ניתנה לצמיתות יכולה להמשך גם לאחר גיל הפרישה.
הטבות ליולדת נכה - במקרים מסוימים, יולדת נכה שאיננה יכולה לטפל בתינוק הנולד תוכל לקבל סיוע לעזרה בטיפול בו. היא או בן זוגה, הכל לפי הזכאות. מוצע לבדוק מתן זכאות זאת בכל מקרה של יולדת נכה.