הכניסה לצוות הרפואי בלבד!
אמצעי הדמיה פולשניים
קולונוסקופיה:
קולונוסקופיה היא בדיקה שבה מחדירים צינורית אופטית גמישה דרך פי הטבעת ומוליכים אותה תוך ניווט בהגאים לאורכו של כל המעי הגס עד לקצהו, הצקום. בחולים בהם קיים חשד למחלת מעי דלקתית יעשה מאמץ, לפחות בבדיקה הראשונית, להיכנס דרך השסתום האילאו-צקלי לתוך המעי הדק הסופי ולראות אם חלק זה מעורב במחלה. הבדיקה מצריכה הכנה של המעי עם משלשלים על מנת שניתן יהיה לראות כיאות את רירית המעי, כמו גם זריקת טשטוש על מנת למנוע אי נוחות/כאב הנגרמים עקב ניפוח המעי באוויר והנעת המכשיר פנימה במהלך הבדיקה. הבדיקה אורכת בממוצע כחצי שעה, כשבמהלכה מצלמים אזורים נגועים ולוקחים מהם ביופסיות לפתולוגיה על מנת לבסס את האבחנה.
בבדיקה הראשונית בחולים עם חשד למחלת מעי דלקתית, מקובל לקחת ביופסיות (2 לפחות) מכל אחד מששה אזורים בין אם הם נראים תקינים או חולים: מעי דק סופי, צקום/מעי עולה, מעי רוחבי, מעי יורד, סיגמה ורקטום. את הביופסיות ניתן לקחת תוך כדי הבדיקה דרך תעלת העבודה של המכשיר.
מתי נבצע קולונוסקופיה עם אילאוסקופיה?
- כשיש חשד קליני ומעבדתי למחלת מעי דלקתית מכל סוג שהוא.
- כאשר ישנה תגובה קלינית טובה, על מנת לראות אם יש החלמה של רירית המעי (MUCOSAL HEALING). אם זו מושגת, הפרוגנוזה של החולה לטווח ארוך (כולל הסיכון לאשפוז חוזר או לניתוח) טובה מאוד בהשוואה לחולים שלא הגיעו להחלמה של הרירית. כאשר מדובר בקוליטיס כיבית, סיגמואידוסקופיה (קולונוסקופיה קצרה) תספיק לאשר או לשלול החלמה של הרירית שכן המחלה מתחילה תמיד בפי הטבעת.
- כאשר אין תגובה מספקת, למרות הטיפול, או שמתרחשת החמרה, יתבצעו קולונוסקופיה עם אילאוסקופיה על מנת לראות את היקף המחלה וחומרתה ולשלול זיהומים משניים בקלוסטרידיום, ציטומגלווירוס ואחרים.
- כבדיקת סקר למניעה של סרטן המעי הגס, המתחיל להיות שכיח יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, בחולים להם מחלה בת יותר מ-8-10 שנים.
כשיש חשד לקוליטיס כיבית- קולונוסקופיה מלאה היא בדיקת הבחירה ולמעשה, הבדיקה היחידה הנדרשת שכן ניתן יהיה לגלות בה את המחלה המתחילה בפי הטבעת. בנוסף לכך, האם היא מערבת בצורה המשכית את כל היקף דופן המעי ונגמרת בצורה חדה. ניתן יהיה לראות האם הדלקת מוגבלת לרקטום (פרוקטיטיס), למעי השמאלי (קוליטיס שמאלית), ברוב המעי, או כזו המערבת את כל המעי (פאן-קוליטיס)עם או בלי ערוב מינימלי של המעי הדק הסופי.
כשמסתכלים דרך האנדוסקופ, רואים העלמות וטשטוש הברק והיעלמות כלי הדם הנורמליים ברירית המעי, פריכות של הרירית, עם או בלי דמם בנגיעה או דמם ספונטני והתכייבויות. הביופסיות יאשרו את האבחנה בהראותן דלקת חריפה וכרונית, לעיתים גם באזורים הנראים תקינים לעין.
גם כשיש חשד למחלת קרוהן, קולונוסקופיה + אילאוסקופיה תהיה בדיקת הבחירה הראשונה, מאחר והמחלה פוגעת בשכיחות גבוהה במעי הדק הסופי ובמעי הגס הימני, שהם בטווח ההגעה של המכשיר המאפשר גם לקיחת ביופסיות. בעת הכנסת המכשיר ניתן לראות אם יש ערוב של פי הטבעת - חתך אנלי, פיסטולה או אבסס פרי-אנלי. הרקטום אינו מעורב בד"כ, ונראה תקין. בהמשך, יכולים להופיע אפטות או כיבים שטחיים ועמוקים, כיבים דמויי כוכב או ישרים (LINEAR), הפוגעים באזורים מסוימים כשלידם אזורים בריאים (SKIPPED LESIONS) בניגוד לפגיעה השלמה וההמשכית שיש בקוליטיס כיבית. באם מצליחים להיכנס למעי הדק הסופי ניתן לראות גם שם אפטות או כיבים מסוגים שונים. הביופסיות יאשרו שאכן קיימת דלקת חריפה וכרונית. לעיתים ניתן לראות גם את הגרנולומות ותאי הענק האופייניים למחלת קרוהן.
מחלת קרוהן עלולה לפגוע באזורים נוספים במעי הדק. מאחר וכיום הטיפול במחלה תלוי בחלקו בהיקף המחלה ובחומרתה, חשוב לדעת כבר בשלבים המוקדמים את היקפה . לכן, נשלים את האבחון על ידי אחת מבדיקות ההדמיה האחרות כמו, CTE ו-MRE, או גלולה מצלמת. כך נוכל לראות האם יש מחלה פרוקסימלית יותר במעי הדק, מחלה שהיא מעבר ליכולות ההגעה של הקולונוסקופיה.
