על פרוביוטיקה קרוהן וקוליטיס כיבית

כן נכון ולא נכון. התגובות הינן שונות ממטופל למטופל – ההתאמה האישית צריכה להיעשות בתוך עולם מושכל של מאכלים מסוימים והבנה מעמיקה את משמעות התזונה במחלות אלה. נכון שיש חולים שמשתפרים מאוד עם דיאטות טבעוניות ולאחרים דווקא דיאטת פחמימות מרגיעה את הבטן. יחד עם זאת, יש כללים שנכונים לכולם, כמו הימנעות ממזון מתועש ומעובד (חטיפים, מזון קפוא מוכן, עוגות וממתקים, משקאות קלים ומוגזים וכד'), אכילה מסודרת עפ"י תחושות הרעב והשובע, הכנת מזון ביתי ועוד.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) שכיחה בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ובמיוחד במצבים של דלקת פעילה וריבוי יציאות, לכן במצבים מסוימים יומלץ להפחית צריכת מוצרי חלב ניגר ולהעדיף מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים כגון טחינה, טופו, ממרחי אגוזים. בחלק מהמצבים ניתן להיעזר בתוסף לקטאז ולעיתים יומלץ תיסוף בסידן וויטמין D על מנת לוודא צריכה מספקת ולהפחית סיכון לפגיעה בצפיפות העצם. במצבים בהם אין אי סבילות ללקטוז, אין המלצה להימנע ממוצרי חלב באופן גורף. כמו כן, מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט יכולים לתרום לשגשוג חיידקים ידידותיים במעי. באופן כללי מומלץ להעדיף מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים מתחלבים וללא חומרים משמרים.

קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. בחילה מרמזת על תהליך של מחלת קרוהן פעילה, בקוליטיס הבחילות נדירות יותר. אז קודם כל – לבדוק את המצב ולנקוט בטיפול לאיזון הדלקת. ניתן לנקוט במספר אמצעים  כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לחלוט ולשתות בזהירות. פלח לימון – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר. להימנע מאוכל מטוגן  ושמן.  להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות) יחד עם זאת, מעי מודלק וחולה יעדיף מזון "נקי" מתיבול כלשהו.

חולי מעיים יתקשו למצוא אוכל מתאים במסעדות ובתי קפה. לרוב אלה מאכלים שמכילים תוספות מלאכותיות כמו אבקות מרק ורטבים מוכנים, כמו כן האוכל במסעדות מתובל יתר על המידה ו/או מטוגן. אם בכל זאת חייבים לאכול בחוץ, אפשר להזמין דג אפוי, תפוח אדמה אפוי, פרגית או סטייק עוף "על הגריל". אפשר גם לבקש מיץ גזר וחליטות צמחים.

פירות וירקות מכילים הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים. כאשר יש עומס של סיבים, במיוחד הסיבים הארוכים יותר, הם עלולים להצטבר במקום המוצר וליצור חסימה. זו הסיבה שיש להיזהר באכילת סיבים. יחד עם זאת, אם לא ניתנה הנחיה על ידי הרופא להימנע מאכילת פירות וירקות אין צורך להימנע מהם – ניתן לאכול פירות מקולפים, כמו אגסים ותפוחים, פירות עם ריכוז גבוה של סיבים מסיסים כמו בננות ופפאיה, ירקות עדינים כמו מלפפון, ירקות מאודים כמו דלעת (אלה אם כן ניתנה הנחיה ברורה להימנע מכך). מומלץ להכין מיצי ירקות ופירות בבית.

חסימת מעיים יכולה להיגרם כאשר יש היצרות משמעותית של חלל המעי הדק, בו יכולות להצטבר שאריות מזון כמו סיבים תזונתיים, בעיקר מסוג הסיבים הארוכים, לדוגמא סלרי, אבטיח, אפרסמון, סיבים ארוכים בבטטה ועוד. סיבים אלה עלולים ליצור חסימה המכונה פיטובזואר. מסיבים קצרים יותר כמו שיש בדגנים מלאים ופירות וירקות אחרים, אפשר מקולפים, אין צורך להימנע. יחד עם זאת חשוב מאוד להקפיד על לעיסה טובה, על ארוחות קטנות, לאכול בשימת לב. במקרה של חסימה מרגישים כאב חד מאוד, בחילה עד הקאה, היעדר מוחלט של יציאות. מה לעשות: להימנע מאכילה, לנוח. חשוב - להתייעץ עם הרופא המטפל או/ו לפנות למיון.

לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים המצביעים על קשר ברור בין תזונה לבין התפתחות והחמרה של מחלת קרוהן. בנוסף, המחקרים על השפעת חיידקי המעיים על IBD גם שופכים אור חדש על הנושא. מרבית הרופאים כבר ממליצים על קבלת ייעוץ והכוונה מקצועיים ע"י דיאטנים מקצועיים.

תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול). אנחנו מחלקים את הסיבים למסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים המסיסים נמצאים בגוף הפירות, כמו בננה, תפוח, מנגו, מלון, וגם בירקות מסויימים כמו מלפפון, עגבניה מקולפת, כמו כן בדגנים מקולפים. אלה הם סיבים המתאימים למצבי שלשול, במינון המותאם כמובן. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בקליפות של פירות וירקות, בקליפות של הדגנים והם קשים יותר לעיכול. ניתן לאכול אותם כשנמצאים ברמיסיה והעיכול תקין.

כל קמח לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, שהוא גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בדגן מלא יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן צמחי עם חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצב של דלקת פעילה כשיש שלשול או היצרות המעי וסכנת חסימה, מקובל להמליץ על צריכת לחם לבן ומוצרי מאפה מקמח חיטה לבן. אנחנו יודעים כיום שחולים רבים סובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בייחוד רגישות לחיטה , לכן מומלץ להתנסות בקמחים אחרים כמו כוסמין, שיפון, קמח אורז. במצב של רמיסיה מתקדמים לדגנים מלאים, בהדרגה.

נפריד: טיגון קל אשר נעשה, בשמן מכבישה קרה – הינו סביר.

טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שמתחממים במשך שעות ארוכות) – הינו מזיק ביותר. הסבר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לתהליכים דלקתיים, לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים ומקשה על העיכול. אלה הם הרדיקלים החופשיים. כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש בו יותר רדיקלים חופשיים ועולה הסיכון לדלקתיות יתר.

ישנם מצבים של תת ספיגת שומן. האילאום הסופי אחראי על ספיגת מלחי מרה המשתתפים בתהליך ספיגת השומן במעי. במצבים של דלקת פעילה באזור זה או לאחר כריתה ניתוחית של חלק זה לעיתים מתפתח מצב זמני של תת ספיגת שומן שבא לידי ביטוי בריבוי יציאות וצואה שומנית. במצבים אלו מומלץ להימנע ממזון מטוגן. ניתן לצרוך שומן, אך בכמויות קטנות לאורך היום.