פודקאסט מיוחד בנושא זמין כאן


לקראת חג הפסח, נעסוק בתזונה נבונה ונכונה עבור חולי מחלות מעי דלקתיות: מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית. נציג המלצות תזונתיות מגובות מחקרית, וכלים שיעזרו לכל מי שרוצה להבין את החשיבות של מה שאנחנו בוחרים לאכול בחיינו, בהקשר של המחלה – למי שרוצה לבחור נכון מה לאכול, ובסופו של דבר למי שרוצה להטיב עם עצמו ולשאוף לאורח חיים בריא יותר.


פסח, הוא חג ארוך שנמשך שבעה ימים, ובהם כל מה שאנחנו רגילים לאכול בדרך כלל משתנה. זהו חג עמוס בארוחות כבדות כשאנחנו מתארחים ומארחים. יש הרבה לחץ סביב החג: ההכנות לליל הסדר, הניקיונות כמו גם השאלה מה להכין בארוחות החג עצמן.


יש הרבה אתגרים בחג הזה לכל אחד מאתנו ולחולי קרוהן וקוליטיס אפילו עוד יותר. הרבה שאלות שעולות אצלם, כמו האם כדאי לאכול ממאכלי פסח, מה מותר, מה אסור, כמה לאכול ואיך לאכול. ננסה לעשות קצת סדר למטופלים, ונציע להם איך לצלוח את אתגרי החג הבא עלינו לטובה.

 

מה האתגר הכי גדול בחג עבור החולים ואיך מתמודדים אתו?

קודם כל זה מאוד אישי, קושי של מישהו אחד אינו בהכרח קשה לאחר, ובכל זאת, התשובה איך להתמודד עם כל אתגר היא אחידה: הדרך הכי טובה לצלוח כל קושי או אתגר הוא להתכונן ולהיערך אליו מראש.
לדוגמה, אם ניקח את ריבוי הארוחות בחג הפסח, שזה אתגר לא קטן, כי מדובר לא רק בסעודת החג אלא לאורך החג כולו, וכבר אמרנו שזהו חג ארוך שנמשך שבוע, אז בהקשר הזה, להיות מוכנים ולהיערך מראש, זה אומר שמראש נחליט מה נאכל וכמה נאכל. הבחירה הנכונה היא כמובן שהארוחות תהינה קלילות ולא כבדות. כאן, מאוד עוזר לאכול משהו אחד שאוהבים, ולא לטעום מכל מטעמי החג. הרעיון הוא להשקיע מראש מחשבה ולהחליט: מה הכי נכון עבורנו לאכול בארוחת החג, ומה הכי נכון עבורנו לשתות כמובן.


יהיה ואפילו יותר טוב אם נכין בעצמנו את מה שאנחנו אוהבים ומה שטוב עבורנו. מחקרים מצאו שאנשים אשר משקיעים מחשבה ומחליטים מראש מה יאכלו בארוחה, אפילו כמה ימים לפניה, ולא בזמן הארוחה, לא רק שהם אוכלים פחות אלא גם איכות האוכל שאכלו תהיה הרבה יותר טובה. כלומר, הם אכלו אוכל בריא יותר. עוד הראו מחקרים, שככל שאנשים שתכננו מראש מה שיאכלו גם נערכו מראש באופן פעיל, כלומר הם שותפים לקניות ומבשלים בעצמם את מה שיאכלו, התוצאות השתפרו. זו הזדמנות טובה להתחיל להיות אקטיביים ולבשל לנו ולמשפחה אוכל ביתי מחומרי גלם טבעיים שעברו כמה שפחות עיבוד (1-6), אפילו בתיבול, מומלץ להימנע משימוש באבקות תיבול כמו אבקות מרק או רטבים מוכנים כמו רוטב צ׳ילי, ברביקיו, אלף האיים וכדומה. כדאי להעדיף תיבול שהוא טבעי ונקי מתוספים.


בכלל, בכל הנוגע לטעם ולארומה של המזון, השימוש בתבלינים טריים לגמרי כמו עשבי תיבול טריים דוגמת עירית, בזיליקום, זעתר, למון גראס וכן הלאה, או שורשים למיניהם כמו ג'ינג'ר או כורכום טרי משדרג מאוד את האוכל מבחינת הארומה והטעם.

 

האם ועד כמה מומלץ לאכול מצה?

גם התשובה לשאלה הזו היא שזה מאוד אישי. בגלל שלכל אחד יש מחלה אחרת, יהיו מי שיוכלו לאכול מצה בעוד לאחרים לא מומלץ כלל לאכול אותה. מטופלי קרוהן עם מרכיב של היצרות ועם חשש לחסימות יצטרכו להיוועץ קודם כל עם הצוות המטפל.


דבר חשוב לדעת על מצות זה שמבחינת ההרכב התזונתי, מצה היא דחוסה בניגוד ללחם שהוא אוורירי. זה משום שבמצה יש מעט מים בניגוד ללחם שמכיל הרבה יותר מים. למרות שהיא דחוסה, המצה אינה משביעה ואנחנו נוטים לאכול ממנה יותר, מה שיכול לגרום לאי נוחות ואף לעצירות במיוחד לאלו שנוטים לסבול מעצירות. לכן, מומלץ לאכול מהמצה במידה, ולשתות מים בכמות מספקת, כדי לרכך ולעזור לתנועת המעיים.


גם לחמניות כשרות לפסח על בסיס קמח מצה, קמח תפו"א, או קמח אורז, יכולות להיות מאוד דחוסות. אם הן קנויות הן מאוד מעובדות. לכן, ההמלצה היא לאפות לחמניות כשרות באפייה ביתית ולא לקנות אותן. גם כאן, צריך לשלב שתיית מים מספקת.


אוכלי קטניות, יכולים לשלב פריכיות אורז במידה.
לכתבה הזאת מצורף גם מתכון פרקטי וממש קל להכנה ללחם כשר לפסח, שאפשר לאמץ אותו לכל השנה, ולא רק לפסח.

 

מה מומלץ לאכול למי ששומר כשרות בפסח?

ניתן לשלב בתפריט תפוח אדמה ובטטה, במיוחד באותן עדות בהן לא אוכלים קטניות ואורז. לאוכלי קטניות מומלץ לאכול אורז, קינואה וקטניות כמו עדשים, חומוס, שעועית, מאש, פול, אפונה, ופולי סויה. מזונות אלו עשירים בסיבים תזונתיים, אותם רכיבים צמחיים שהגוף שלנו לא מסוגל לעכל ויש להם השפעות בריאותיות חיוביות.


במחקר האחיות, שהוא מחקר הנשים הגדול שנעשה אי פעם, ראו שצריכה גבוהה של סיבים תזונתיים הורידה את הסיכון להתפתחות קרוהן באופן משמעותי לעומת נשים שצרכו צריכה נמוכה. בקוליטיס זה לא היה משמעותי. יחד אם זאת, מאז המחקר הזה, קיימים מחקרים גם בקוליטיס וגם בקרוהן אשר מראים שסיבים תזונתיים בעיקר מירקות ומפירות מורידים את הסיכון לדלקתיות ולהתפתחות המחלה.


שוב, חשוב לומר כי לכל אחד אופי מחלה אחר: לא לכולם מתאים לאכול מזונות עתירים בסיבים תזונתיים, במיוחד לאלו אשר סובלים מהצירויות או עם מחלה מאוד פעילה, לכן, צריך להיוועץ עם המטפל ולקבל ייעוץ תזונתי מותאם אישית (7-9). כשמדובר במזונות גדושים בסיבים כמו קטניות, דגנים מלאים, פריות וירקות מומלץ לאכול במנות קטנות לאורך היום, ולא להעמיס בארוחה אחת בבת אחת. זה מאוד עוזר.


אם להתעכב על מאכל נוסף שמאפיין את החג החרוסת, יש מגוון מתכונים שונים לחרוסת אשר מאפיינים עדות מסוימות, אך באופן כולל אפשר להגיד שהחרוסת עצמה מכילה הרבה סיבים תזונתיים, משום שהיא עשירה בפירות ובאגוזים עשירים בסיבים.


עדיף להשתמש בפירות טריים להכנת החרוסת. ההמלצה הזאת נכונה במיוחד הן לחולי קרוהן וקוליטיס. בעדות בהן נמנעים מאכילת קטניות בפסח, השינוי בתזונה במהלך החג עוד יותר קיצוני: יש אפילו שינוי בסוג השמן, ללא שימוש בשמן סויה ובשמן קנולה. זו הזדמנות לנסות לשלב בתזונה כמה שיותר שמן זית. נזכיר גם כי לשמן זית יש מקום חשוב בדיאטה הים התיכונית. הדיאטה הזאת נחשבת היום כדפוס תזונה ואורח חיים עם לא מעט יתרונות בריאותיים במיוחד בהפחתה בסיכון להתפרצות מחלות סוכרת ומחלות לב.


דיאטה ים תיכונית מאופיינת גם בין היתר באכילת מזון טרי הכולל מגוון של פירות וירקות, קטניות, דגנים מלאים וגם דגים, אגוזים ומעט מוצרי חלב. בסופו של דבר, התזונה שלנו לא נמדדת ברכיב תזונתי אחד שאנחנו צורכים אלא כדפוס כולל המאפיין את התזונה שלנו לאורך זמן.


מה שמעניין הוא כי גם לחולי קרוהן מומלץ אורח חיים עפ״י העקרונות של תזונה ים תיכונית, ומחקר שהתפרסם לא מזמן, שעקב אחר מעל שמונים אלף אנשים מצא כי ככל שדפוס התזונה של האנשים התקרב לדיאטת ים תיכונית, הסיכון להתפתחות של קרוהן פחת באופן משמעותי: נראה יתרון ברור בחולי קרוהן בשמירה על אורח חיים בריא עפ״י עקרונות דיאטה ים תיכונית שעשירה בירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושמן זית, ומכילה כמות מתונה של דגים ועופות, ביצים ומוצרי חלב וכמות ממש דלה של בשר אדום ומזון מתועש כמו חטיפים וממתקים. (10) בקוליטיס המחקר לא הראה את היתרון הברור הזה, כמו שנראה בקרוהן.


ויש עוד טיפים לחג?

חג הפסח זה גם חג האביב, וזה הזמן להתרעננות מהשגרה ומהעומס כדי לצאת ולטייל בטבע. נצלו את החג לימי כיף עם המשפחה ועם האנשים שיקרים לכם, ותטיילו והכל כמובן בהתאם להנחיות משרד הבריאות בעידן הקורונה: העיקר לעשות דברים שמרגיעים אתכם – זה לא פחות חשוב.


מומלץ להקפיד ולשמור על סדר יום קבוע ועל ארוחות מסודרות גם בימי החג עד כמה שמצליחים. בימים בהם יש ארוחות חג, כדאי לאכול ארוחה קטנה ו"קלה" (אפילו פרי) כשעה-שעתיים לפני הארוחה הגדולה. כך, אפשר להגיע יותר רגועים לארוחת החג, מה שמאפשר להפעיל שיקול דעת נכון יותר בבחירת מאכלי החג.

 

 

חן סרבגילי שבת- דיאטנית קלינית וחוקרת, דוקטורנטית לאפדימיולוגיה, היחידה לגסטרואנטרונולגיה ותזונה בילדים המרכז הרפואי ע"ש וולפסון, אוניברסיטת תל אביב, במרכז הרפואי תל אביב.
רונה גיל- דיאטנית קלינית, דיאטנית גסטרו בקופת חולים מכבי וכללית.


מקורות:

 

  • Ducrot P, Méjean C, Aroumougame V, Ibanez G, Allès B, Kesse-Guyot E, Hercberg S, Péneau S. Meal planning is associated with food variety, diet quality and body weight status in a large sample of French adults. Int J Behav Nutr Phys Act. 2017 Feb 2;14(1):12.
  • Todd JE, Mancino L, Lin BH. The impact of food away from home on adult diet quality. Econ Research Report No. (ERR-90) 24 pp. USDA. 2010.
  • Kaplan GG, Ng SC. Understanding and preventing the global increase of inflammatory bowel disease. Gastroenterology. 2017;152:313–21.
  • Levine A, Sigall Boneh R, Wine E. Evolving role of diet in the pathogenesis and treatment of inflammatory bowel diseases. Gut. 2018;67:1726–38.
  • Lewis JD, Abreu MT. Diet as a trigger or therapy for inflammatory bowel diseases. Gastroenterology. 2017;152:398–414.
  • Sarbagili-Shabat C, Sigall-Boneh R, Levine A. Nutritional therapy in inflammatory bowel disease. Curr Opin Gastroenterol. 2015;31:303–8.
  • Pituch-Zdanowska A, Banaszkiewicz A, Albrecht P. The role of dietary fibre in inflammatory bowel disease. Prz Gastroenterol. 2015;10(3):135-41. doi: 10.5114/pg.2015.52753. 
  • Li F, Liu X, Wang W, Zhang D. Consumption of vegetables and fruit and the risk of inflammatory bowel disease: a meta-analysis. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2015 Jun;27(6):623-30.
  • Ananthakrishnan AN, Khalili H, Konijeti GG, Higuchi LM, de Silva P, Korzenik JR, Fuchs CS, Willett WC, Richter JM, Chan AT. A prospective study of long-term intake of dietary fiber and risk of Crohn's disease and ulcerative colitis. Gastroenterology. 2013 Nov;145(5):970-7. 
  • Khalili H, Håkansson N, Chan SS, Chen Y, Lochhead P, Ludvigsson JF, Chan AT, Hart AR, Olén O, Wolk A. Adherence to a Mediterranean diet is associated with a lower risk of later-onset Crohn's disease: results from two large prospective cohort studies. Gut. 2020 Jan 3;. doi: 10.1136/gutjnl-2019-319505.

   

מתוכונים מותאמים:

שיתוף

שאלות נפוצות

כן נכון ולא נכון. התגובות הינן שונות ממטופל למטופל – ההתאמה האישית צריכה להיעשות בתוך עולם מושכל של מאכלים מסוימים והבנה מעמיקה את משמעות התזונה במחלות אלה. נכון שיש חולים שמשתפרים מאוד עם דיאטות טבעוניות ולאחרים דווקא דיאטת פחמימות מרגיעה את הבטן. יחד עם זאת, יש כללים שנכונים לכולם, כמו הימנעות ממזון מתועש ומעובד (חטיפים, מזון קפוא מוכן, עוגות וממתקים, משקאות קלים ומוגזים וכד'), אכילה מסודרת עפ"י תחושות הרעב והשובע, הכנת מזון ביתי ועוד.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) שכיחה בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ובמיוחד במצבים של דלקת פעילה וריבוי יציאות, לכן במצבים מסוימים יומלץ להפחית צריכת מוצרי חלב ניגר ולהעדיף מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים כגון טחינה, טופו, ממרחי אגוזים. בחלק מהמצבים ניתן להיעזר בתוסף לקטאז ולעיתים יומלץ תיסוף בסידן וויטמין D על מנת לוודא צריכה מספקת ולהפחית סיכון לפגיעה בצפיפות העצם. במצבים בהם אין אי סבילות ללקטוז, אין המלצה להימנע ממוצרי חלב באופן גורף. כמו כן, מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט יכולים לתרום לשגשוג חיידקים ידידותיים במעי. באופן כללי מומלץ להעדיף מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים מתחלבים וללא חומרים משמרים.

קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. בחילה מרמזת על תהליך של מחלת קרוהן פעילה, בקוליטיס הבחילות נדירות יותר. אז קודם כל – לבדוק את המצב ולנקוט בטיפול לאיזון הדלקת. ניתן לנקוט במספר אמצעים  כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לחלוט ולשתות בזהירות. פלח לימון – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר. להימנע מאוכל מטוגן  ושמן.  להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

 

יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות) יחד עם זאת, מעי מודלק וחולה יעדיף מזון "נקי" מתיבול כלשהו.

חולי מעיים יתקשו למצוא אוכל מתאים במסעדות ובתי קפה. לרוב אלה מאכלים שמכילים תוספות מלאכותיות כמו אבקות מרק ורטבים מוכנים, כמו כן האוכל במסעדות מתובל יתר על המידה ו/או מטוגן. אם בכל זאת חייבים לאכול בחוץ, אפשר להזמין דג אפוי, תפוח אדמה אפוי, פרגית או סטייק עוף "על הגריל". אפשר גם לבקש מיץ גזר וחליטות צמחים.

פירות וירקות מכילים הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים. כאשר יש עומס של סיבים, במיוחד הסיבים הארוכים יותר, הם עלולים להצטבר במקום המוצר וליצור חסימה. זו הסיבה שיש להיזהר באכילת סיבים. יחד עם זאת, אם לא ניתנה הנחיה על ידי הרופא להימנע מאכילת פירות וירקות אין צורך להימנע מהם – ניתן לאכול פירות מקולפים, כמו אגסים ותפוחים, פירות עם ריכוז גבוה של סיבים מסיסים כמו בננות ופפאיה, ירקות עדינים כמו מלפפון, ירקות מאודים כמו דלעת (אלה אם כן ניתנה הנחיה ברורה להימנע מכך). מומלץ להכין מיצי ירקות ופירות בבית.

חסימת מעיים יכולה להיגרם כאשר יש היצרות משמעותית של חלל המעי הדק, בו יכולות להצטבר שאריות מזון כמו סיבים תזונתיים, בעיקר מסוג הסיבים הארוכים, לדוגמא סלרי, אבטיח, אפרסמון, סיבים ארוכים בבטטה ועוד. סיבים אלה עלולים ליצור חסימה המכונה פיטובזואר. מסיבים קצרים יותר כמו שיש בדגנים מלאים ופירות וירקות אחרים, אפשר מקולפים, אין צורך להימנע. יחד עם זאת חשוב מאוד להקפיד על לעיסה טובה, על ארוחות קטנות, לאכול בשימת לב. במקרה של חסימה מרגישים כאב חד מאוד, בחילה עד הקאה, היעדר מוחלט של יציאות. מה לעשות: להימנע מאכילה, לנוח. חשוב - להתייעץ עם הרופא המטפל או/ו לפנות למיון.

לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים המצביעים על קשר ברור בין תזונה לבין התפתחות והחמרה של מחלת קרוהן. בנוסף, המחקרים על השפעת חיידקי המעיים על IBD גם שופכים אור חדש על הנושא. מרבית הרופאים כבר ממליצים על קבלת ייעוץ והכוונה מקצועיים ע"י דיאטנים מקצועיים.

תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול). אנחנו מחלקים את הסיבים למסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים המסיסים נמצאים בגוף הפירות, כמו בננה, תפוח, מנגו, מלון, וגם בירקות מסויימים כמו מלפפון, עגבניה מקולפת, כמו כן בדגנים מקולפים. אלה הם סיבים המתאימים למצבי שלשול, במינון המותאם כמובן. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בקליפות של פירות וירקות, בקליפות של הדגנים והם קשים יותר לעיכול. ניתן לאכול אותם כשנמצאים ברמיסיה והעיכול תקין.

כל קמח לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, שהוא גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בדגן מלא יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן צמחי עם חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצב של דלקת פעילה כשיש שלשול או היצרות המעי וסכנת חסימה, מקובל להמליץ על צריכת לחם לבן ומוצרי מאפה מקמח חיטה לבן. אנחנו יודעים כיום שחולים רבים סובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בייחוד רגישות לחיטה , לכן מומלץ להתנסות בקמחים אחרים כמו כוסמין, שיפון, קמח אורז. במצב של רמיסיה מתקדמים לדגנים מלאים, בהדרגה.

נפריד: טיגון קל אשר נעשה, בשמן מכבישה קרה – הינו סביר.

טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שמתחממים במשך שעות ארוכות) – הינו מזיק ביותר. הסבר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לתהליכים דלקתיים, לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים ומקשה על העיכול. אלה הם הרדיקלים החופשיים. כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש בו יותר רדיקלים חופשיים ועולה הסיכון לדלקתיות יתר.


ישנם מצבים של תת ספיגת שומן. האילאום הסופי אחראי על ספיגת מלחי מרה המשתתפים בתהליך ספיגת השומן במעי. במצבים של דלקת פעילה באזור זה או לאחר כריתה ניתוחית של חלק זה לעיתים מתפתח מצב זמני של תת ספיגת שומן שבא לידי ביטוי בריבוי יציאות וצואה שומנית. במצבים אלו מומלץ להימנע ממזון מטוגן. ניתן לצרוך שומן, אך בכמויות קטנות לאורך היום.

המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093